קרית ספר על משנה תורה, הלכות איסורי ביאה· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק יג · הלכה יא
כשם שמלים ומטבילים את הגרים כך מלים ומטבילים את העבדים הנלקחים מן הגוים לשם עבדות דכתיב המול ימול יליד ביתך וגו' ושייך במצות דכתיב למען ינוח עבדך ואמתך ועוד דגמר לה לה מאשה וא"כ בעי נמי טבילה דמשעת טבילה שייך במצות כגיורת ושפחה דלא אתי להו חיוב מצות אלא בטבילה. הלוקח עבד מן הגוי וקדם העבד וטבל לשם בן חורין קנה עצמו בן חורין דגוי לא קנאו לגופו של זה מתחלה דכתיב מהם תקנו וגו' אתם תקנו מהם ולא הם קונין מכם ומעשה ידיו הוא דקני ומאי דקני הוא דמקני ליה לישראל וכיון דקדים וטבל לשם בן חורין אפקעיה לשיעבודיה מיניה דשחרור מפקיע מידי שעבוד והוא שיאמר בעת טבילה הרינו טובל בפניכם לשם גירות ואם בפני רבו אינו צריך לפרש לפיכך צריך רבו לתקפו במים לתת עליו עול מלאכה במים כדי שתהא נראית טבילת עבדות שאפי' יאמר הוא לשם בן חורין לא יהא ממשות בדבריו והרי הוא תחת שעבודו ומודיעו שלשם עבדות מטבילו. ואינו טובל אלא בפני ג' וביום כגר שמקצת גירות הוא זה ובמקוה הכשר לטבילת נדה שם מטבילים גרים ועבדים וכל שחוצץ בנדה חוצץ בהם דחציצה גמירי לה לכולהו חייבי טבילות.