קרית ספר על משנה תורה, הלכות איסורי ביאה· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק י · הלכה ב
אין אמו טמאה לידה ואפילו ביום ארבעים שלא נגמרה צורתו עד שיכלו כל מ' יום ואם הפילה יום מ"א מאחר התשמיש הויא ספק יולדת ותשב לזכר ולנקבה ולנדה דדילמא ליכא וולד כיון שאינו ניכר צורת אדם במה שהפילה. ואם היתה צורת אדם דקה דהיינו שפיר מרוקם יצאה מספק נדה דהא הוי ולד אלא שאינו יודע אם זכר אם נקבה ולהכי תשב לשניהם וימי טוהר נמי יהבינן לה מדאוריתא אף על גב דלא השעיר בראשו. הפילה חתיכה לבנה אם נקרעה ונמצאה בה עצם הוי ולד וטומאה לידה הפילה שפיר מלא מים או מלא דבר אחר הואיל ואינו מרוקם שאין לו כלל צורה אינה חוששת לוולד.