קרית ספר על משנה תורה, הלכות איסורי ביאה· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק טו · הלכה כז
אסופי שהוא ספק גוי או ספק עבד אם נשא אשה הוא אשת איש בספק ואין הורגין הבא עליה מספק אבל אינם אסורים מן התורה שתוקי ואסופי מלישא אשה משום חשש ערוה דמדכתיב אל תחלל את בתך להזנתה וגו' ואמרו ז"ל אם יעשה דבר זה נמצא אח נושא אחותו או אב נושא בתו משמע שאין מונעין אותם מלישא אשה אף על פי שאיפשר שהיא ערוה עליו דאזלינן בתר רובא מדאוריתא ורובא דעלמא לא הוו ערוה להו ואסופי דאשתו הוי ספק אשת איש היינו כשיש להסתפק בגוי או בעבד אבל כשאין להסתפק בגוי או בעבד אשתו הויא אשת איש ודאי ומותר מן התורה לישא אותה דמשום ממזר לא חיישינן דממזר ודאי אסר רחמנא ולא ממזר ספק ושתוקי בכל גוני מותר מן התורה לישא ישראלית כיון שאמו ישראלית דאפי' נבעלה לגוי הא אמרינן דגוי ועבד הבא על בת ישראל הולד כשר כדאמרינן לעיל ולא חיישינן שנבעלה לממזר או קרוב דרוב כשרים אצלה ואזלינן בתר רובה ואפילו אזלה איהו לגבייהו דכל קבוע כמחצה על מחצה דמי הוי ספק ממזר ומותר מן התורה כדאמר וכל קבוע דאמרינן דהוי כמחצה על מחצה וילפינן לה מדכתיב וארב לו וקם עליו וגו' כדלקמן אזהרת קי"ז.