קרית ספר על משנה תורה, הלכות איסורי ביאה· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק טו · הלכה ג
גוי ועבד הבא על בת ישראל הולד כשר דביאת גוי התר היא מדאורייתא בצנעה וילפינן מאשת אב דכתיב ממזרות גבה לא יקח איש וגו' וסמיך ליה לא יבא ממזר מה אשת אב דלדידה לא תפסי בה קידושין לאחריני תפסי בה קידושין לאפוקי גוי ועבד דלא תפסי בהו קידושין כלל ואפילו באשת איש כדאמר שאין עושה ממזר אלא מי שיש לו קידושין על אחרים ובין באונס בין ברצון כדאמרינן. וגוי ועבד הבאין על הממזרת הולד ממזר דאינו מתיחס אחר אביו דעבד אין לו ייחס דכתיב עם החמור עם הדומה לחמור וגוי נמי אע"ג דאית ליה חייס לא שדינן ליה לולד בתריה אלא בתרה דבן בתך הבא מן הגוי קרוי בנך ומתיחס אחר האם כדכתי' כי יסיר את בנך דקאי אבתך לא תתן לבנו. וממזר הבא על הגויה הוולד גוי נתגייר הרי הוא כשר דכתיב ביפת תאר לאחר שתשהא כדי גזירת הכתוב והיתה לך דריש בה הויה אבל מעיקרא קודם התר לא קרינן בה והיתה משמע דלא תפסי בה קידושין וכתיב כי תהיין לאיש וגו' וילדו לו כל היכא דקרינא ביה כי תהיין קרינא ביה וילדו לו שמתיחס הבן אחר אביו וכל היכא דלא קרינא ביה כי תהיינה דלא תפסי בה קידושין לא קרינא ביה וילדו לו אלא אחריה הוא מתיחס. וכן בא על השפחה וולדה עבד דלא קרינא בה כי תהיין כדכתיב עם החמור עם הדומה לחמור שחררו הולד כשר.