קרית ספר על משנה תורה, הלכות איסורי ביאה· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק ז · הלכה י
זבה שפסק דמה והתחילה למנות ובא לה דם קושי תוך ז' ימים נקיים אינו סותר ועולין לה למנין לפי שדם זה טהור הוא דבימי זובה טהריה רחמנא לגמרי בעודה שותת וכן ימי לידה אינם סותרים ועולין כשאינה רואה בהם כדאמרינן לעיל מדכתיב ואם טהרה מזובה כיון שטהרה מזובה אף על פי שהיא טמאה טומא' אחרת כגון טומאה לידה ונדה ומצורעת הרי זו סופרת בהן אם לא ראתה ואם ראתה אין עולין לה ואין סותרין אלא משלמת על מנינה כשתפסוק הדם דאף על גב דאמר ואחר תטהר אחד אחד לכולן שלא תהא טומאה מפסקת ביניהם היינו טומאת זיבה.