קרית ספר על משנה תורה, הלכות איסורי ביאה· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק ו · הלכה כ
נדה שבדקה עצמה בתוך ימי נדתה ומצאה שפסק הדם ואפילו ביום ב' לנדתה ולא בדקה עוד עד לאחר ימים רבים ומצאה טומאה כל אותן הימים שלא בדקה טהרה דהואיל ותחלתן בטהרה מחזקינן לכולהו בטהרה דחזקה דאוריתא וכדאמרי' בכמה דוכתי. בדקה עצמה ומצאה טמאה ואפי' בשביעי ובין השמשות לא בדקה לפרוש מטומאת נדה אלא המתינה ימים ואחר כך בדקה ומצאה טהור הרי זו ספק זבה דכיון דלא הפרישה בטהרה לא שחרית ולא ערבית איכא לספוקי ברואה ח' וט' וי' ואם מצאה טמאה הרי זו זבה וודאית שכיון שבתחלה מצאה טמא ולבסוף טמא הרי זו בחזקת שלא פסק ויום ראשון של נדה אף ע"פ שמצאה בו טהור הרי זה כמי שמצא טמא שהוחזק מעין פתוח ודמים חוזרים לה אע"פ שפסקה.