קרית ספר על משנה תורה, הלכות איסורי ביאה· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק ו · הלכה טז
פלטה שכבת זרע בתוך ימי הספירה קי"ל דפולטת זרע תוך ג' ימים טמאה דאכתי לא מסרחה שכבת זרע וראויה לקלוט ולהיות ולד נוצר הימנה וקרינא ביה שכבת זרע הראוי להזריע מדהקפיד הכתוב על טומאת קרי במתן תורה דכתיב היו נכונים לשלשת ימים אל תגשו אל אשה והאי משום פליטת זרע האשה הוי כדאמר דאלו משום אנשים שלא יטמאו בשכבת זרע לא בעיא ג' ימים דלא הוי אלא טומאת ערב ואע"ג דישמשו מטתם יום א' קודם מתן תורה היו טובלים לערב והיו טהורים כדכתיב ואיש כי תצא ממנו שכבת זרע וכו' ורחץ במים וטמא עד הערב אלא הקפידה תורה שלא ישמשו מטותיהם כדי שלא תפלטו נשותיהם שכבת זרע תוך ג' וכשהיא סרוחה אחר ג' מיעטיה רחמנא דכתיב וכל בגד וכל כלי עור אשר יהיה עליו שכבת זרע פרט לשכבת זרע שהיא סרוחה דאינה ראויה להזריע והכא דפלטה שכבת זרע כגון ששמשה בזוב ופסקה והתחילה למנות ופלטה שכבת זרע סותרת יום א' דאע"ג דאחר תטהר קאמר רחמנא אחד אחד לכולן שלא תהא טומאה מפסקת ביניהם היינו טומאת זיבה שלא תהא מפסקת ביניהם אבל קרי לא הוי הפסקה וחוזרת למנינה כזב שראה קרי שסותרה יום א' וחוזר למנינו דהא דכתיב ביה שבעה ימים לטהרתו דמשמע טהרה א' שלא תהא הפסקה ביניהם היינו הפסקה טומאת זיבה אבל קרי לא הוי הפסקה ואינו סותר אלא יום א' דכתיב זאת תורת הזב ואשר תצא ממנו שכבת זרע לטמאה מקיש זב לבעל קרי מה זבה סותרת כדכתיב לטהרתו אף בעל קרי סותר אימר זיבה סותרת הכל אף קרי סותר הכל ת"ל לטמאה בה אין לך סתירה אלא בטומאה דאמור בה ומה טומאה דאמור בה יום א' אף סתירתה יום א'. יום י"ב מימי זובתה אינו מצטרף לעשרה וי"א להיותה זבה גדולה דשנים עשר אינו ראוי לספירת או כי תזוב וכדאמר לעיל אלא הויא תחלת נדה.