אור ברסלב

קרית ספר על משנה תורה, הלכות איסורי ביאה· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]

פרק ו · הלכה ד

הלכה א

כל דם שתראה בימי נדתה בין ראתה כל שבעה בין לא ראתה אלא יום ראשון בלבד הרי זו נדה כל שבעת הימים וכל דם שתראה בימי זיבתה הרי זה דם זיבה אם ראתה יום א' או ב' ימים נקראת זבה קטנה ושומרת יום כנגד יום ואם ראתה שלשה ימים זה אחר זה הרי זו זבה גדולה וסופרת שבעה נקיים ולר"ע דלא גמר הך הלכתא הלכה למשה מסיני יליף לה מקראי דתניא יכול הרואה ג' ימים בתחלת ימי נדה רצופים תהא זבה לספירת ז' ימים נקיים ולקרבן דכתיב ימים רבים וקא מצריך לה ספירה וקרבן ומה אני מקיים אשה כי תהיה זבה האמור בפ' ראשונה שלא הצריכה ז' נקיים וקרבן ברואה יום אחד אבל ראתה ג' תהא זבה תלמוד לומר בפרשה שנייה בלא עת נדתה איני אומר לך אלא ברואה ג' אחר ימי נדתה סמוך לנדתה ראתה שמיני תשיעי עשירי וי"א אין לי אלא יום ראשון מנין לרבות מופלג שנים שלשה עד עשרה שכולם יש להם דין אחד אמרת מה מצינו ברביעי שראוי לספירת נקיים אם ראתה אב"ג ופסקה וראוי לזיבה לצרף עם בג"ד אם לא ראתה כא' דהא אתרבי מופלג יום א' מקרא דאו כי תזוב דהיינו בג"ד ואף אני מרבה כל אלו עד עשרה ועשרה בכלל שהן ראויים לספירה שאם ראתה ג' ראשונים משכי שבעה נקיים עד עשרה שיהו נמי ראויים לזיבה באי זה מהם שתראה רצופים ומנין לרבות י"א שיצטרפו עם הראשונים לזיבה לג' רצופים ואע"ג שאינו ראוי לספירת נקיים של זיבת ג' ראשונים ת"ל בלא עת נדתה ואפילו מופלג לימים הרבה יכול כיון דכתיב בלא עת נדתה שאני מרבה אף י"ב שאם ראתה י' י"א י"ב תהא זבה גמורה ולא תהא תחלת נדה כראיית י"ב אלא מצטרף לזיבה ליום י"א אמרת לאו מרבה אני י"א שהוא ראוי לספירת זיבה או כי תזוב דזיבה רביעי מתרבה מאו כי תזוב ולאותה זיבה משכי ימי ספירה עד י"א ומוציא אני שנים עשר שאין ראוי לספירת ריבוי דאו כי תזוב שאינו מימי זיבה אלא תחלת נדה הוא הרי לך י"א יום שבין נדה לנדה מקראי. וזבה גדולה סופרת שבעה נקיים רצופים דכתיב ואם טהרה מזובה כשתפסוק מזיבה וספרה לה שבעה ימים יכול בין סמוכים בין מפוזרין דאע"ג דראתה בנתים מצית משלמי שבעה נקיים ת"ל ואחר תטהר אחד אחד לכולן כלומר שלא יהא לנקיים שלה אלא אחד אחד בלבד ואלו ראתה בנתים ומשלמה בתר הכי שבעה נקיים הוו להו תרי אחד הילכך ילפינן דאי ראתה בנתים סותר מנינא ואח"כ מונת שבעה רצופים כדי שלא תהיה להן שתאחר אחד אחד אין לי שתהא זבה גדולה אלא הרואה ג' מנין לרואה שנים שתהא זבה קטנה ת"ל ימי זוב טומאתה ומנין אפילו יום א' ת"ל כל ימי ומנין דאי ראתה ב' ימים או יום א' שתהא שומרת יום א' בלבד ואח"כ תטהר ת"ל טמאה היא דכיון דכתב כימי נדתה תהיה משמע דהויא טמאה כנדה ומה ת"ל טמאה היא למעוטי שאינה משמרת אלא יום א' בלבד יכול כשם שסופרת אחד לאחד תשמור שנים ת"ל כל ימי זוב טמאתה כמשכב נדתה יהיה לה להכי כתב יהיה לה דמשמע מיעוטא דאין לה אלא יום א' ורואה ג' ימים רצופים כימי זיבה ונקראת זבה סתם ואשה כי יזוב זוב דמה ימים רבים מיעוט רבים שנים רבים מרובים על השנים הרי ג'.

תוכן העניינים

קרית ספר על משנה תורה, הלכות איסורי ביאה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה