קרית ספר על משנה תורה, הלכות איסורי ביאה· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק ה · הלכה ז
וחמשה דמים טמאים באשה האדום בעמוד ראשון של הקזת בן אדם השחור כדיו יבש כעלה האמצעי של קנה האמצעי של קרן כרכום כמימי אדמה מבקעת וכיוצא בה שהיה אדומה אם היה הדם כמראה א' מהם או עמוק טמא היה דיהא ממנו הרי זה טהור וכיין המזוג ממש שהוא יין השרוי של ארץ ישראל חדש מזוג בשני חלקי מים ואם היה עמוק או דיהא ממנו טהור סתם דם הוא אדום כדכתיב ויראו מואב את המים אדומים כדם ולא תימא אדום שבאדומים הוא דהוי דם ותו לא דכתיב דמיה דמיה והיא גלתה את מקור דמיה וטהרה דמיה הרי ארבע מיני אדמומית טמאה ושחור בכלל אדום הוא אלא שלקה. נאמנת אשה לומר כמראה זה ראיתי ואבדתיו והחכם מטמא לה או מטהר דאשה נאמנת לעצמה כדכתיב וספרה לה.