קרית ספר על משנה תורה, הלכות איסורי ביאה· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק ה · הלכה ב
כל הנשים מתטמאות בבית החיצון ואע"פ שלא יצא לחוץ אלא נעקר מן הרחם דכתיב דם יהיה זובה בבשרה משמע בתוך בשרה והיינו למטה מבין השינים. דם הבא מן החדר שהוא המקור כולו טמא חוץ מדם טוהר דמעין א' הוי והתורה טמאת והתורה טהרתו בימי טוהר. ודם העליה שהוא למעלה מן החדר כולו טהור דכתיב מקור דמיה דוקא דמי מקור דהיינו חדר א"נ מקור דמי' כתיב דמיה מקום שמצויים דמים הרבה ובעליה ליכא אלא מין אח'. דם הנמצא בפרוזדור שהוא צואר הרחם כולו נמצא מן הלול שהוא כמו נקב פתוח מן העליה לגג הפרוזדור ולפנים לצד החדר הרי זה טמא שחזקתו מן החדר דאי מן העליה הוי מן הלול ולחוץ איבעי ליה לאישתכוחי דהא כי יורד מן הלול בפרוזדור כלפי חוץ יורד ויוצא דרך יציאה ואינו חוזר לצד אחוריה דהיינו מקור וחייבין עליו על ביאת מקדש דודאי טמאה ושורפים עליו תרומה וקדשים כדין טמא שנגע בקדש ואין אומרין שמא מן העליה ירד ומה שנמצא לפנים הוא ששכבה פרקדנית וחזרה הדם לצד אחוריה שהיא לפנים כלפי המקור שרוב הדמים הנמצאים כאן מן החדר הם. נמצא הדם בפרוזדור חוץ לנקב הרי טומאתו בספק שמא מן החדר בא או מן העליה שתת דרך הלול דאע"ג דאיכא לאחזוקי טפי בדם עליה דאי מחדר לא הוה אזיל בפרוזדור עד מן הלול ולחוץ דהוה נפיק דרך פתח פרוזדור אפ"ה מטמאינן לה בספק דילמא שחקה ונפלה על פניה ונשתרבב הדם בכל הפרוזדור ובא לצד פניה ואין שורפין עליו תרומה וקדשים ואין חייבים על ביאת מקדש.