קרית ספר על משנה תורה, הלכות איסורי ביאה· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק ד · הלכה ב
וא' הבא על הנדה כל שבעת הימים אפילו לא ראתה אלא יום ראשון וא' הבא על יולדת זכר כל שבעה או על יולדת נקבה כל י"ד או על הזבה כל ימי זובה וספירתה בין שפחה בין משוחררת הכל בכרת דכתיב בנדה שבעת ימים תהיה בנדתה ובזבה נאמר כל ימי זוב טומאתה כימי נדתה תהיה וביולדת זכר נאמר כימי נדת דותה וביולדת נקבה וטמאה שבועים כנדתה וכתיב ואשה כי תזוב זוב לרבות גיורת שפחה ומשוחררת שהן מיטמאו' בזיבה א"נ דכתיב דבר אל בני ישראל אין לי אלא בני ישראל גיורת שפחה ומשוחררת מנין ת"ל אשה כי תזריע וגו'. וכל שלא טבלו במי מקוה אפילו אחר כמה שנים חייב כרת שבמים וטבילה תלה הכתוב שנאמר ורחצו במים זה בנין אב לכל טמא שהוא בטומאתו עד שיטבול וכתיב נמי בנדה תהיה ודרשינן תהיה בנדתה עד שתבא במים.