אור ברסלב

קרית ספר על משנה תורה, הלכות איסורי ביאה· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]

פרק ג · הלכה יג

הלכה יב

שפחה חרופה האמורה בתורה היא שחציה שפחה וחציה בת חורין דכתי' בה והפדה לא נפדתה דמשמע פדוי' ואינה פדויה דהיינו חציה שפחה וחציה בת חורין ומקודשת לעבד עברי דתפסו בה קידושין דמחייב עלה רחמנא וודאי מקודשת לישראל היא וכתיב לא יומתו כי לא חופשה הא אם נשתחררה כולה חייבים עליה מיתת ב"ד שהרי נעשית אשת איש גמורה. ביאת שפחה זו משונה שלוקה היא דכתיב ביקורת תהיה בביקור תהיה דהוי לישנא דמלקות שאם אינה יכולה לקבל ארבעים אומדי' אותה בביקור ובמחשבה מכות הראויות להשתלש דלמלקות ניתן ולא למיתה והוא אינו לוקה דכתיב ביקורת תהיה היא ולא הוא. והביא את אשמו דהוא מבי' קרבן אחד שוגג ואחד מזיד מביא אשם דכתיב ונסלח לו מחטאתו אשר חטא הדר כתב תו תרי זמני לעשות מזיד כשוגג והבא עליה ביאות הרבה בזדון בין בשגגה מביא עליה אשם א' דכתיב וכפר עליו הכהן וגו' על חטאתו אשר חטא מדמצי למיכתב על חטאתו ולישתוק וכתב אשר חטא לאתויי חטאות הרבה והיא חייבת מלקות על כל ביאה שלא נתמעט אלא הוא לפוטרו בקרבן א' מדכתיב מחטאתו אשר חטא אבל היא כשאר חייבי לאוין. המערה בשפחה חרופה פטור עד שיגמור ביאתו דכתיב בה שכבת זרע ואינו חייב אלא על הגדולה הבעולה המזידה וברצונה דקטנה אינה בת עונשין ובעולה בעי דכתיב נחרפת דהוי לישנא דשנויי שנשתנית מברייתא דריפות דבר שנשתנה על ידי כתישה וכאן נמי על ידי אבר שמשמש מזידה דקרא דענשה מלקות במזיד הוא דלא אשכחן ליה בשוגג וברצונה דאנוס רחמנא פטריה כדכתיב אין לנערה חטא וגו' וישנה נמי לאו אדעתא. ושלא כדרכה פטור דכתיב שכבת זרע וכל שהיא פטורה ממלקות הוא פטור מקרבן דכתיב ואיש כי ישכב את אשה וגו' או חופשה לא ניתן לה מכדי עד האידנא באיש קמשתעי קרא ליכתוב והביא את אשמו ולבסוף בקורת תהיה אמאי כתב איפכא לומר אם בקורת תהיה היא והביא הוא את אשמו ואם לאו לא יביא. בן ט' שנים ויום א' שביאתו ביאה הבא על שפחה חרופה הוא מביא קרבן כיון שהיא לוקה דכל שהיא לוקה מביא הוא קרבן כדילפי' מדכתיב בקורת תהיה והביא את אשמו ולא קאמר והביא האיש ומשמע אם בקורת תהיה והביא הוא את אשמו:

תוכן העניינים

קרית ספר על משנה תורה, הלכות איסורי ביאה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה