קרית ספר על משנה תורה, הלכות איסורי ביאה· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק ב · הלכה ז
אם אשתו ואמה ואם אביה ובתה ובת בתה ובת בנה כל א' משש קרובות אשתו אלו ערוה עליו אם בא על א' מהם בחייה אשתו שניהם נשרפים כדילפינן לעיל פ"א מהלכות אלו ולאחר מיתת אשתו אין בהם מיתת ב"ד שנאמר באש ישרפו אותו ואתהן בזמן ששתיהן קיימות אשתו וזו שבא עליה כדאמרינן לעיל ובזמן שאין שתיהן קיימות אין שם שריפה אלא כרת לרב ז"ל דאתהן שתיהן משמע וה"ק אם אשתו קיימת תשרף חמותו ואם לאו אין כאן עונש שריפה אבל מכרת דהוה בה מחיי אשתו נמי במזיד בלא עדים והתראה לא מיעטה קרא. ואחות אשתו ערוה עליו עד שתמות אשתו דכתיב ואשה אל אחותה וגו' עליה בחייה בין מאמה בין מאביה בין מנישואין בין מזנות דאחותה מיקרי בכל גוונא ולא נאסרה אשתו עליו בביאת א' משבע נשים אלו דהא בהיתר נשא עליו. הבועל אשה דרך זנות לא נאסרו א' קרובות אלו מדאוריתא דדרך ליקוחי ראשונה אסרה תורת שניה דכתיב באשה ובתה באזהרה ובעונש לישנא דליקוחין א"נ כדאמרן לעיל מערות בת בנך או בת בתך וגו' דמשמע הא בת בנה או בת בתה גלי והיינו באנוסתו ומפותתו דאמר לעיל וכן האנוסה מותרת לקרובי האונס שלא נאמר אלא אשת ואין כאן אישות ומותר לישא קרובת אשת אביו או בנו ואשה ובת אחותה או בת אחיה כאחת דלא משכחת איסורא דקורבה אלא לבעל גופיה: