קרית ספר על משנה תורה, הלכות איסורי ביאה· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק ב · הלכה ב
ובין בחיי אביו בין לאחר מיתתו חייב על אמו משום אשת אב ומשום אמו דאשת אביו משמע בין שהיא אמו בין שאינה אמו חייב עליה משום אשת אב ואמו בהדיא כתיב אזהרתה ערות אביך וערות אמך וגו' ועונש לאמו דכתיב אמך היא עשאה הכתוב לאמו שאינה אשת אביו כאלו היא אשת אביו דאמך היא משמע בהוייתה תהא כל צדדין שוין בה בין שהיא אשת אב בין שאינה אשת אב. אשת אחיו בין מאביו בין מאמו בין מנישואין בין מזנות ערוה עליו דכתיב באשת אח ערות אחיך היא לרבות אחיו מן האם וכתיב היא בהוייתה תהא דאע"ג דלענין יבום ילפינן אחוה מבני יעקב דהוו מן האם איכא למימר אחיו מן מצות ואחיו מן האם בשוה להכי איצטריך היא בהוייתה דאיסורא תהא ובין מנישואין בין מזנות דלא קפיד קרא אלא אאחוה ולא אנישואין ואשת אחי אביו מן האב ולא מן האם מדאוריתא דכתיב הכא ערות דודו גלה וכתיב התם או דודו או בן דודו מה להלן מן האב ולא מן האם דאחי אביו מן האב הוא דהוי קרו' לענין גאולה ומצות גאולה מוטלת עליו יותר מקרובי האם אף כאן מן האב ולא מן האם. ואחותו בין מאחיו בין מאמו בין מנישואין בין מזנות דכתיב בת אביך או בת אמך וכתיב מולדת בית או מולדת חוץ דהיינו בזנות ואחותו מאשת אביו חייב עליה אף משם זה דכתיב ערות בת אשת אביך אבל אחותו מן אביו שאינה אשתו אינו חייב אלא משום אחות בלבד.