קרית ספר על משנה תורה, הלכות איסורי ביאה· רבי משה ב"ר יוסף מטראני [המבי"ט]
פרק א · הלכה יד
העראה בזכור הויא כגמר ביאה דכתיב בנדה את מקורה הערה וילפינן שאר עריות מנדה דכתי' כי כל אשר יעשה מכל התועבות ונכרתו הוקשו כל העריות זו לזו מה נדה בהעראה אף שאר כל עריות בהעראה ומשכבי אשה כתיב ביה בזכר דכל דמחייב באשה נמי מחייב ביה ואם היו שניהם גדולים נסקלים שנאמר ואת זכר לא תשכב קרי ביה נמי לא תשכיב אזהרה לבועל ולנבעל וסקילה דכתיב ואיש אשר ישכב את זכר דמיהם בם ונאמר באוב וידעוני דמיהם בם מה להלן בסקילה כדכתיב באבן ירגמו אותם אף כאן בסקיל' וביאת בן ט' שנים ויום א' בגדול או ביאת גדול עליו הגדול נסקל והוא פטור דלא הוי בר עונשין אבל פחות מבן ט' שנים ויום א' ביאתו או ביאת אחר בו אינה ביאה דהלכ' היא דאין ביאה פחות מבן ט' ויום א' ושניהם פטורים. והבא על אנדרוגינוס דרך זכרותו חייב ודרך נקבותו פטור דאע"ג דמשכבי אשה כתיב תרי משכבות הרי את זכר כתיב לומר דבמקום זכרותו והטומטום ספק הוא מדקפיד קרא אזכר ודאי לענין חגיגה דכתיב זכורך תרי זימני והאנדרוגינוס מותר לישא אשה דהא זכר הוי.