אור ברסלב
קרית חנה דוד חלק ב אורח חיים › הלכות תפלין

קרית חנה דוד חלק ב· רבי דוד כהן־סקלי

אורח חיים · הלכות תפלין

הלכות קריאת שמע

סימן מב

נשאלתי על מי שנקטעה יד ימינו מהפרק באופן שביד ימינו אינו יכול לקשור תפליו בשמאלו כדינם מה דינו עם התפלין אי נימא כיון שאין יכול לקשור תפליו בשמאלו כדינו פטור מן התפלין או נימא דזה הוי דינו כאיטר יד ימינו דקימ"ל שמניח בשמאלו שהוא ימין כל אדם הגם שהכא מתחילה היתה לו ימינו כשאר כל אדם והיה עושה בה כל מלאכתו והיא היתה אם כל חי שעושה בה כל חיי נפש מ"מ השתא מיהא היא הכהה והחלשה ואזלינן בתר השתא ונשתנה סדרה?

תשובה הנה מור"ם ז"ל באו"ח סימן ז"ך סעיף א' בהגה כתב וז"ל גידם שאין לו יד רק זרוע יניח בלא ברכה עכ"ל, ורשם עליה וכתב תוספות פרק הקומץ דגידם חייב ובא"ז כתב דפטור ע"כ, ומשום הכי פסק הוא ז"ל דיניח בלא ברכה דספק ברכות להקל, אלא שדברי מור"ם ז"ל עליונים למעלה לכאורה לא ידענו מה המה אלה, אם ר"ל גידם שאין לו יד שגידם מיד שמאלו ולא נשאר כי אם זרוע וקאמר דיניח בזרוע שמאלו בלא ברכה כיון שיש לומר דעיקר היד במה שנקרא יד היינו הכף עם האצבעות שיש בו י"ד פרקים וכיון שאין לו י"ד פרקים אין זה יד שמחייב הכתוב להניח בה תפלין כדכתיב והיה לאות על ידכה ולכך פטור מלהניחם או נימא דגם זרוע בלא כף היד נקרא יד דקרא ולחייבו ומשום ספק זה יניח בלא ברכה אם זו היא כונת מור"ם ז"ל, או נימא דכונתו במה שכתב גידם שאין לו יד ר"ל גידם שאין לו יד ימין לקשור בה תפלין על שמאלו, על זה קאמר שיניח בזרוע ימינו בלא ברכה משום דאיכא פלוגתא בזה:

והנה לכאורה יש להכריע דבר זה מתשובת מור"ם ז"ל סימן קכ"ב שנשאל על מי שאין לו יד שמאל אם מניח תפלין בימין? וכתב שפטור מלהניח כלל, שזה גרע מאיטר יד ע"ש, שהכריע זה מדעתו ולא הביא כלל מפלוגתא דמנחות ל"ז וממה שנאמר עליה מפירושי התוספות והפוסקים כמ"ש כאן בא"ח בהגה ע"ש, מזה מוכח דסובר הרב דענין תשובתו אינו ענין למאי דאיתא בש"ס דמנחות, דבמנחות מיירי בגידם מידו הימנית ונשארה לו השמאלית שזאת עדיפא ליה כמ"ש התם בתשובה ולכך בזה איכא פלוגתא אבל הא דתשובה באין לו שמאלית ונשארה הימנית דבזה לא דברו בש"ס כלל ולכך הכריע מדעתו שפטור וא"כ לפ"ז הרי נדון דידן מפורש כתוב בדברי מור"ם בהגה הנז', אלא דיש לדחות דלעולם שהרב סובר שסוגית הש"ס והפוסקים מיירי בגידם מיד שמאל אלא דהש"ס מיירי מגידם מכף ידו, ונשאר לו זרוע שמאל ובזה הוא דאיכא פלוגתא והוא ז"ל מיירי במי שאין לו יד שמאל אף זרוע ולכן כתב דפטור מתפלין, אי נמי יש לומר דהבן השואל ממנו הוא וחד דעמיה אפשר שהם הביאו הסוגיא עם מה שנאמר עליה והוא ז"ל הכריע כמ"ד פטור אם אין לו יד שמאל ודוק, ועל כן חל עלינו להציע דברי הש"ס במנחות ל"ז ע"א תניא ידכה (בהיא) זו שמאל אחרים אומרים ידכה לרבות את הגידם ופירש רש"י גידם שאין לו יד, דידכה משמע יד רצוצה ומקולקלת ע"כ, תניא אין לו זרוע שמאל פטור מן התפלין אחרים אומרים ידכה לרבות את הגידם וכתבו התוספות דמר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי עיין שם:

וראיתי להרב ב"ח בא"ח סימן ז"ך שהעתיק דברי התוספות הנ"ל ודברי הרב אור זרוע דסובר דפליגי, וכתב הוא ז"ל שדעתו הוא דלא פליגי אלא בנחתכה זרועו השמאלית למעלה מן הקבורת ונשאר פלגא דדרועא למעלה מן הקבורת אבל ביש לו קבורת דלא נחתכה אלא שאר היד אף ת"ק מודה דחייב ותמה על רמ"א ז"ל דכתב גידם שאין לו יד רק זרוע יניח בלא ברכה דהרי אם נשאר לו זרוע עם קבורת לכ"ע חייב בתפלין ע"ש, הרי דהרב ז"ל מפרש לש"ס ולדברי מור"ם שמה שאמרו גידם הוא מיד שמאל אבל באם גידם מידו הימנית לא דברו בזה, אלא דלפי מה שנתבאר לשון הש"ס קשה על רמ"א בתשובתו דקא פסיק ותני שאם אין לו זרוע פטור מתפלין כאילו מדידיה קא אכיל ולא משלחן גבוה של הש"ס דקאמר אין לו זרוע שמאל פטור מן התפלין והו"ל להביא דברי הש"ס דלעיל ומה שפירשו התוספות דלא פליגי ודברי הרב אור זרוע שכתב דתנאי פליגי ולהכריע הוא כחד מינייהו ולא לשתוקי מכולי האי וכמו שנתפלא בזה עליו הרב מגן אברהם בסימן כ"ז ס"ק ג' ולפי מה שתירצנו בסמוך באי נמי אתי שפיר:

עוד הקשה הרב מ"א על דברי התוספות שכתבו דמר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי דאחרים מיירי באין יד דהיינו כף היד ועדין יש לו זרוע בזה קאמרי לרבות את הגידם ות"ק מיירי באין גם זרוע ופטרי מלהניח תפלין בימין, הלא בספרי איתא די"א מצינו שאף ימין קרוי יד וכו' א"כ מה ת"ל ידכה להביא הגידם שנותן בימין עכ"ל, והיינו ממש דברי אחרים וא"כ משמע דאין לו זרוע כלל דאי יש לו זרוע יניחנו בשמאל אלא ודאי אחרים מיירי דאין לו זרוע כלל ופליגי את"ק דסובר שאם אין לו זרוע פטור מתפלין ואין צריך להניחו בימין והוא ס"ל לרבות הגידם שמניחו בימין ע"ש, במ"א מה שכתב:

ואנכי הד"ך אומר שכל זה קשה אם נפרש דברי הש"ס ודברי הספרי שמה שאמרו לרבות את הגידם הוא בגידם מיד שמאלו ויד ימינו עדין הוא שלם כברייתו ולכן יחילו עלינו כל הקושיות הנ"ל, ועוד יש לי קושיא חזקה על זה שאם גידם הוא בשמאלו היאך יחייבו הי"א בספרי להניח תפלין בימין כיון שאין לו יד במה לקשור תפליו על ימינו שאין סברא כלל לומר שיתחייב לבקש את אחרים לקשור לו תפליו והכתוב צווח וקשרתם לאות על ידך וגו' דמשמע שהוא בעצמו יקשור תפליו, ועוד שאין סברא שיחיבוהו להביא אחרים לקשור לו תפליו וראיה מדברי הרדב"ז סימן תה"ך דלא חייב סומא לשמוע הפרשה מאחרים ע"ש, על כן אני אומר שמה שאמרו לרבות את הגידם רוצה לומר הגידם מיד ימינו שאין יכול להניח תפלין ביד ימינו לקושרו על שמאלו בא הכתיב לרבות את הגידם הזה להניחו על זרוע ימינו ולקושרו בשמאלו וכן משמע נמי לשון המכילתא בפרשת בא (שמות י"ג פסוק ט') וז"ל אבא יוסי אומר מצינו שהימין קרויה יד אע"פ שאין ראיה לדבר זכר לדבר שנאמר כי ישית אביו יד ימינו וגו' ומה ת"ל על ידכה להביא את הגידם שיהא נותן בימין עכ"ל ע"ש, דמשמע דהכל קאי על הימין והיינו שבא הכתוב לרבות שאם גידם מידו הימנית שיניח עליה תפלין כיון שהיא גדומה וקצוצה היא היד הכהה וחלושה ולהכי מניח בה תפלין ונ"ל דזה כוונת רש"י ז"ל שכתב לרבות את הגידם שאין לו יד דידכה משמע יד רצוצה ומקולקלת ע"כ, דהיינו דר"ל דנקצצה יד ימינו מן הפרק שאינו יכול להניח בה תפלין על ידו השמאלית קאמר דכגון זה יניח ביד שמאלו על זרוע ימינו שעכשיו הוא דקרינן בה יד כהה, והשתא דברי התוספות יבואו על נכון דכונתם לומר דמר אמר חדא וכו' דהיינו תנא קמא מיירי באין לו זרוע ביד שמאל קאמר פטור מן התפלין שאין לו מקום להניחם בו ובימין ג"כ אין לחייבו לבקש מאת אחרים להניחם לו, ועוד שיד ימנית לא קרינן בה ידכה יד כהה שעתה אדרבא ידו בכל ויד כל בו וידו רב לו שהכח שיש לו הוא בהאי יד ולהכי פטור מן התפלין, ומר אמר חדא דהיינו שאחרים דברו במי שגידם מידו הימנית ואינו יכול לקשור בה תפלין על יד השמאלית קאמר לרבות את זה הגידם להניח על זרועו הימנית שהיא עתה קצוצה וגדומה ויקשור בידו השמאלית שהימניה עתה היא היד כהה, ולפ"ז שפיר הוצרכו התוספות לפרש דלא פליגי דמר אמר חדא וכו' משום דכל אחד דבר במה שלא דבר חבירו, והשתא דברי הש"ס דמנחות שהביא דרשת אחרים לרבות הגידם יעלו בסגנון אחד עם הא דספרי דפרשת ואתחנן ועם הא דמכילתא דפרשת בא דאבא יוסי דאמר ידכה להביא הגידם שיהא נותן בימין, אלא דהרב אור זרוע ס"ל דת"ק עם אחרים פליגי אהדדי דת"ק סובר בעינן קרא כדכתיב דלא נקרא יד אלא יד שמאל ולכן אם אין לו זרוע שמאל במה להניחו וה"ה גם אם יש לו יד שמאל שלימה אלא שיד ימינו גדומה פטיר מתפלין דבעינן קרא כדכתיב לקשור תפלין בימינו על שמאלו וכיון שאין לו זרוע בשמאלו או שאין לו כף ימינו לקשור בו פטור מלהניח והא דספרי ודמכילתא אתיא כאחרים, ולפ"ז דברי רמ"א בתשובה שפטר מן התפלין למי שאין לו זרוע ביד שמאל אתי ככולי עלמא דגם תנא דספרי ודמכילתא מודים בזה ולא הביא הא דת"ק דמנחות משום דהרב בנו ותלמידו מסתמא הביאו הסוגיא ולכן לא הוצרך לכתוב זה בתשובתו אליהם ולא כתב אלא מה שחידש הוא ודוק:

ונ"ל דהכי פירושא דמכילתא לפי פירושנו, אבא יוסי אומר מצינו שהימין קרויה יד ולהכי איצטריך קרא דידכה להודיע לנו באיזה יד מניח תפלין שהרי הימין והשמאל כולם נקראים יד להכי כתב קרא ידכה בה"א לומר ביד כהה הנחת תפלין וא"כ מה ת"ל ידך בלא ה"א להביא את הגידם מימין הגם שהיא מתחילה היתה בעלת כח כיון שעתה נקטעה אזלינן בתר השתא שהיא דכה וקצוצה ויניח בה תפלין ואתיא נמי כרב אשי דאמר ידכה יד כהה כדאמר במנחות לעיל מזה בין אי אמרינן דרב אשי טעמא דר' יוסי בן התורם קאמר ובין אי אמרינן טעמא דנפשיה קאמר וכדעת ספר האשכול הלכות תפלין סימן כ"ט וז"ל ת"ר על ידך זו שמאל דכתיב אף ידי יסדה ארץ ואומר ידה ליתד תשלחנה וימינה וגו' רב אשי אמר ידכה יד כהה כתנאי ידכה יד שמאל, אחרים אומרים ידכה לרבות הגידם וכו', הרי לך דמשמעות אחרים להדיא שבאו לרבות הגידם מימין מפני כי ת"ק קאמר יד שמאל באו אחרים לומר גם בימין ראוי להנחת תפלין באם הוא גידם וחלוש קרינן ביה יד כהה, ועוד משמע מכאן דרב אשי טעמא דנפשיה קאמר, איך שיהיה לכל הפירושים אתיא דרב אשי שהוא אחרון מאריה דתלמוד' כאחרים נמי וחד מתרי נימא או שהוא דורש ידך בלא ה"א לרבות הגידם מידו הימנית כדאמרן בסמוך או נימא תרתי שמיע ליה מידכה בה"א יד כהה דהיינו כל שהוא שהיא השמאלית או כהה הרבה דהיינו יד ימין קטועה יניח בכהה וכדכתב הרב בעל האשכול דרב אשי ס"ל דתרתי שמעינן מידכה ע"ש, ועי' ברבינו אשר הלכות תפלין בהלכות קטנות שלו ועי' שם בדברי חמודות אות פ"ג ולתפארת שמואל שם על הרא"ש אות ב' ע"ש, ועי' להרב באר היטב סימן ז"ך ס"ק י"ד שחקק על ספר חקה ששה משמותם על ששה עינים רמ"א בתשוב' סימן קכ"ב, הרב שבות יעקב ח"א סימן ג', הרב כנה"ג א"ח סימן ז"ך, הרב חוות יאיר סימן קס"ז, הרב בית יעקב סימן קמ"ט, הרב מ"א שם ס"ק ג' ע"ש, ועיין להרב צאן קדשים על דבור זה של התוספות ע"ש:

איך שיהיה כמעט ראיתי לכל המפרשים השייכים לדבר זה כמעט כולם הבינו דברי רש"י ותוספות ודברי הש"ס שגידם הוא מיד שמאל, ונראה לי שמקום הניחו לנו להתגדר בו מן השמים כדאמר בן עזאי בשמך יקראוך ובמקומך יושיבוך ואין אדם נוגע במה שראוי לחבירו ואין מלכות נוגעת במה שראוי לחברתה, ונ"ל דגם לפי שטתם דגידם קאי איד שמאל, מ"מ הרי בספרי ובמכילתא סברי דיניח ביד ימין א"כ הוא הדין אם היד ימין קטועה ויד שמאל שלימה שאינו יכול לקשור בימינו תפליו על יד שמאל נראה דכל שכן הוא דיניח ביד ימין הקטועה שהיא יד כהה עתה ויניחם בלא ברכה כדעת מור"ם דסימן ז"ך בהגה כן נראה לי להלכה ולמעשה:

אחר כך ראיתי להרב עיקרי הד"ט בדיני ציצית ותפלין אות כ"ג שציין להרב פנים מאירות דפסק שאם אין לו זרוע שמאל כלל פטור מן התפלין להניחו ביד ימין ע"ש שלא ידענו טעמו מפני שאין ספר פנים מאירות בידי, ועדין יש לישא וליתן בזה מהא דפסק מרן בסימן תרנ"א סעיף ד' וז"ל אדם שאין לו יד נוטל לולב בזרוע וכן האתרוג ע"ש:

צור ישראל יצילנו משגיאות ויורנו מתורתו נפלאות אמן יום ח"י אלול המרוצה בתשובה שנת וערבת"ה כגן ה' לפ"ק אורן יע"א:

דוד הכהן סקלי י"ץ

תוכן העניינים

קרית חנה דוד חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה