אור ברסלב
קרית חנה דוד חלק א מפתחות ספר קרית חנה דוד › מפתחות חלק יורה דעה

קרית חנה דוד חלק א· רבי דוד כהן־סקלי

מפתחות ספר קרית חנה דוד · מפתחות חלק יורה דעה

מפתחות חלק אורח חיים

הלכות שחיטה

סימן א על לשון הש"ך סימן ח"י סי"ז בדין סכין המסוכסכת אם הביא אפילו לא הוליך שחיטתו פסולה (דף פ"ב ע"ג)

הלכות טרפיות

סימן ב מעשה ששחטו בעיוה"כ ששה תרנגולים ומצאו אחר המליחה בקרקבן של אחת מהן חוט ברזל ולא נודע מאיזה תרנגולת היתה מה דין התערובות (דף פ"ב ע"ד)

הלכות בשר בחלב

סימן ג קדירה שנאסרה מבב"ח אם מותר למוכרה לנכרי (דף פ"ח ע"ב)

סימן ד ע"ע הבורית שנעשה מחלב (בצירי) אם מותר להדיח בחמין כלי סעודה (דפ"ט ע"ג)

הלכות תערובות

סימן ה מה שנוהגים ליתן שעורים במים שמבשלים בהם הבצים אי הוי משום נטל"פ כמו אפר או משום חזותא בעלמא (דצ"ב ע"א)

סימן ו מי שקנה בשר מן הטבח של עגל ושל פרה ומלחם שניהם יחד ובישל קצת מזה ומזה שאלו ודאי כבר נאסרו ובאו לשאול על הנותר שעודנו חי בלתי מבושל מה דינו (דצ"ג ע"א)

סימן ז בענין ספיקא דאורייתא לחומרא אי הוי דאורייתא או דרבנן (דצ"ד ע"א)

סימן ח עמ"ש מרן ביו"ד סי' צ"ט ס"ז וסימן קכ"ב ס"ה בדין איסור מועט שנבלע בכלי וכו' (דף צ"ד ע"ד)

סימן ט בענין חלב שחלבו גוי ואין ישראל רואהו (דף צ"ה ע"א)

הלכות יין נסך

סימן י ראובן שסחט ענבים בספל וקודם שהפריש היין מן החרצנים והזגים באם המשרתת נוצרית ונגעה במה שבתוך הספל מה דין היין הזה (דף צ"ה ע"ג)

הלכות גלוח

סי' יא על מה שנהגו בעי"ת דבדו שהמסתפר מלקט שערותיו וגונזם יש סמך למנהג (דף צ"ה ע"ד)

הלכות מקואות

סי' יב אם יש היתר לעשות מקוה מחבית גדולה של עץ לקובעה בארץ ולעשות בה נקב עד שאינה יכולה לקבל מים כ"ש (דצ"ה ע"ד)

הלכות נדרים ושבועות

סי' יג לשון תשובת הרשב"א ח"ג סימן ש"ד בדין חרמי צבור ושבועתם שהם עד"ר אם יכולים להתיר (דף צ"ז ע"ג)

סי' יד ביאור לשון הזוהר ח"ב פר' משפטים דקט"ו וקט"ז שבועה לא חלה אלא על דבר שיש בו ממש נדרים חלין אפי' על דבר שאין בו ממש והוא היפך הש"ס דנדרים י"ג [א"ה עי' בסוף ש' הגלגולים ביאור על זה] דף צ"ח ע"ב)

הלכות כבוד הרב

סי' טו אם חייב לקום מפני אשה חכמה או זקנה וכן אם היא חייבת לקום מפני זקן ות"ח (דף צ"ח ע"ד)

הלכות צדקה

סי' טז אם מותר ליטול צדקה מן הנכרים (צ"ט ע"א)

סי' יז בענין מכירת המצות בבהכנ"ס בשבת ויו"ט שמוסיפין אחד על חבירו וחזר האחרון ונשאר לקודם לו אם חייב האחרון לשלם מה שהוסיף משום אמירתו לגבוה וכו' ואם חזרו ב' או ג' איך שמין ביניהם ההפסד (ק' ע"ד)

הלכות ספר תורה

סי' חי על מה שנהגו הסופרים כשיש טעות בס"ת קולפום מקום' הטעות וכותבים על מקום הקלוף אי שרי לעשות כן (דף ק"ב ע"ג)

סי' יט מי שאוחז בידו ס"ת ויושב על כסא שאין בגובהו י"ט אם חייבים הצבור לעמוד (דף ק"ג ע"א)

סי' כ מה שנוהגים לפסול הס"ת בשעוה כשרוצים להוליכו ממקום למקום אי ש"ד (דק"ג ע"ג)

סי' כא ס"ת שנמצא בו פיסול במקום שצריך לכתוב לו נכתב לנו אי שרי לגרור רגל הנו"ן ולחברה לאות למ"ד ולגרור הו' או לא (דף ק"ג ע"ד)

סי' כב מעשה בס"ת שנכתב כל הויות הה"א ראשונה הפסיעה לבר עשו אותה כעין ת כזה מה דינו (דק"ד ע"ג)

סי' כג מי שכתב שם אדנות מלא וא"ו אי יכול למחוק הוא"ו ולהאריך הדל"ת א"ול (ק"ו ע"ג)

סי' כד ס"ת שהיה כבד מאד ולא היו יכולים לישא אותו מרוב כובדו אי שרי לגזוז ממנו מהגליונות מלמעלה ומלמטה ולגונזם או"ל (דף ק"ז ע"א)

הלכות ערלה

סי' כה ישראל וגוי שהיו שותפים בכרם של ערלה ובשנה השלישית עמד הגוי ובצר את הכרם ומכר כל הפירות אם יכול הישראל לבא לחשבון עם הגוי ליטול חלקו בדמים דהוי חלופיהן או לא (דק"ח ע"ג)

הלכות אבלות

סי' כו שמועה רחוקה או קרובה מאימתי מתחיל האבלות מיום המיתם או הקבורה (קי"ב ע"א)

סי' כז נער שהמיר דתו ומת אם יכולים לקוברו בקברי ישראל ואם מתאבלים עליו (קי"ב:)

סי' כח מקום שהיה בית הקברות ישן ולא נודע אם מישראל או מגוים ורצו לבנות שם בית הכנסת אחר שפינו כל העצמות אי שרי ואם יכולים הכהנים ליכנס לשם (קי"ז ע"ב)

סי' כט על לשון הטור יו"ד סימן שע"ב בדין טומאת כהן אם יכולים הכהנים לדלג על הקברים לצורך מצוה (דף קי"ט ע"א)

סי' ל בדין אם מת אבי הכלה בלילה ראשונה של החופה אם צריכה למנות שבעת ימי אבלות אחר החופה או לא (שם ע"ב)

סי' לא מי שהיה במקום רחוק מעירו ושמע שמת לו מת ואחר ג' ימים בא לעירו מאימתי מתחיל למנות האבלות מיום השמועה או מיום שבא לעירו (דף ק"ך ע"א)

סי' לב טעם למקום שנוהגים שלא לאכול בשר באבלות אפילו בשבת (דף קכ"ב ע"ב)

תוכן העניינים

קרית חנה דוד חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה