קרבן נתנאל על יומא· רבי יעקב נתנאל ווייל
הלכות סדר עבודת יום הכפורים
פסקה א
ומזמנין לו אחר תחתיו. אבל א"צ פרישה:
אם יארע בו פסול. וכשאירע בו פסול הפר בא מ"מ מכ"ג ולא מן הסגן. תוספות פ"ק דמגילה דף ט' ע"ב ד"ה אין בין כהן ׃
אע"פ שהפר נמי בא על חטא. אף על גב דבכל דוכתי קי"ל כר"י לגבי ר"ש ור"י סבירא ליה דהכהניס מתכפרין בשאר עבירות בשעיר המשתלח לקמן דף ס"א. אך רוצה לתרץ המתני' אף לר"ש:
ה"ג ביום הכפורים מחצות ׃
וריב"א פירש. עי' תוס' ד"ה משום ובזבחים דף פ"ו ע"ב:
פסקה ב
כיון שאינו מתכוין לכך אינו אלא משום שבות. עיין תוס' ד"ה הני באריכות ׃
ה"ג ואח"כ שחט את התמיד ומירק אחר שחיטה על ידו וקבל:
ה"ג כפר נא לחטאים ולעונות:
ה"ג למי שהוא ממרס בו ׃
ור"ח פי' נרתיק. תוס' בשם ירושלמי ועיין בערוך עוד פי' בערך נשתק:
וחותה מלא המחתה. ממערכה שמוסיפין בו ביום:
ה"ג ועוד דחנניא סבר כר"י ׃
לקמן דאמר בצד צפון הי' נותן. דף נ"ט ומבואר שם דסבר פתח בדרום הוי כר"י דאמר שתי פרוכת היו:
דאפילו לפרש"י כו'. ר"ל פשיטא להרמב"ם שמפרש הך משנה אפילו היו ב' פרוכת אך שפתחו מן הצפון הי' כמו שהאריך בזה בפ"ד מהלכות עבודת יוה"כ הכ"מ בשם תשובת הרשב"א סי' שפ"ח ע"ש ולדידי' פשיטא אין ראי' אלא אפילו לפי' לש"י נמי אין להביא ראי' משם כמו שיבא:
ור"ע פליג עלי' בברייתא והלכה כר"ע מחבירו. ותימא דהא אי' להדיא בפרק החולץ דף מ"ב סתם במתני' ומחלוקת בברייתא הלכה כסתם. ונראה משום דקשה תרי סתמי אהדדי לפרש"י מפני כן צריכין לומר בהך איבעית אימא דר"י הגלילי סבר הקפה ברגל ור"ע סבר הקפה ביד. נמצא דר"ע סבר כר"א דמתני' במקומו עומד ומחטא. ונמצא דהך סתמא לאו סתמא היא דהא ר"א פליג בסיפא והוא סבר כר"ע והלכה כר"ע מחבירו וכ"כ רבינו בסמוך:
ובסדר של אתה כוננת. פיוט של ספרדים׃
שתהא השנה כתקונה. ומסיים לא יעדי שולטן כו' דאיתא דף נ"ג:
ה"ג עמד בין הבדים ובבית שני כבין שני בדין:
והתוספות מפרשים שלא הי' צריך לכוין שיהיו כסדרן. וצ"ע דהא בדף נ"ז ע"א אי' להדיא דהזאת יוה"כ הי' כסדרן ועיין בתפארת שמואל שרוצה ליושב בדוחק:
וצריך שלא יהיה שום אדם בהיכל כו'. כל זה עיין לעיל. דף מ"ד שם תמצא ׃
ואם הקדים בהיכל. הא בפנים א"א להיות. דהא אמר עולא דף ס"א שעיר ששחטו קודם מתן דמו של פר בפנים לא עשה ולא כלום. ועיין בתוס' דף נ"ז ד"ה מתן:
הלכך אם נתערב לו. כן הוא בדף נ"ז:
וקטרת אחרת. כדאיתא לעיל דף מ"ט ודף ס"א אמר ר"ח קטורת שחפנה קודם שחיטת הפר לא עשה ולא כלום:
פסקה ג
ה"ג אם מצאו חי סומך שתי ידיו עליו ומתודה:
ומיהו זה לדעת ר"י אבל ר"ש סבר וידוי מעכב. וכן הוא בהדיא לעיל בדף מ' ובתוס' שס בד"ה ואזדא לטעמייהו וכו' ועיין תפארת שמואל:
פסקה ד
עד שמגיע למקום הצוק. כרבי יוסי דהלכתא כוותיה לגבי ר"ש ורבי יהודה:
ה"ג מחיה חיים עשינו שליחותך:
[ו] שלא הי' רשאי להתחיל בשום עבודה. שנאמר ושלח את השעיר במדבר אח"כ ואת חלב החטאת יקטיר המזבחה:
על התורה. הכל תמצא בירושלמי פרק ז' הלכה א':
ה"ג מודים אנחנו לך וחותם הטוב שמך ולך נאה להודות:
ה"ג מוחל עונות עמו ישראל ברחמים ועל המקדש ׃
ה"ג ועל שאר התפלה רנה ובקשה:
ה"ג ופושט וטובל ולובש בגדי זהב ומקדש ידיו ורגליו לאילו: