קרבן העדה על תלמוד ירושלמי תענית· רבי דוד פרנקל
פרק ג · הלכה ח
מתני' המיטרפ'. מתחבטת ומשתברת:
לעזרה. שיהיו מתפללין עליהן שיעזרו להן מן השמים:
שמעון התימני. מתמנה היה:
אף על הדבר. מתריעין בשבת:
גמ' ענני ה' ענני. שאומרי' בסליחות ובי"ה היינו מתריעין דמתני' אבל לא בשופר דשופר בשבת ליכא:
והא תנייא קדמייא. מכלל דת"ק אמר אפי' לצעקה והיינו שמתריע' בשופרות צעקה קרי לה ש"מ דלא כרב ובבבלי ספ"ק משני לה:
אין בטלית. אם בטלתי דבר אחד ממה שכתוב בס"ת זה יכנסו האויבים לעיר ואם לאו ילכו להם:
מיד בקשו אחריהן ולא נמצאו. שהלכו להם:
תלמידי'. דלוי עשה כן ויבשה ידו שלא היה חסיד כל כך כרבו ולפי שבטח בצדקתו והטריח בוראו לעשות נס נענש:
לומר שאין שוטה נפגע. שאינו מרגיש בפגעיו וכן זה לא הרגיש בחטאו לפיכך לא נענש:
ולא בשר המת. הגדל באדם חי מחמת מכה אינו מרגיש באיזמל כשחותכין אותו ומשל הוא כזה כן זה: