קרבן העדה על תלמוד ירושלמי תענית· רבי דוד פרנקל
פרק ג · הלכה ו
מתני' בכל מקום. ואפי' הערים הרחוקות ממנה הרבה כדמפרש טעמא בסיפא מפני שהיא מכה מהלכת:
שדפון. רוח שמפסיד את התבואה ומתרוקנה מן הזרע:
ירקון. תבואה שהכסיפה פניה וי"מ חולי שמהפך בני אדם כמראה ירק השדה:
ועל חיה רעה. שנראית ביום בישוב:
ועל החרב. חיילות העוברו' ממקום למקום:
גמ' על פרגיא של פשתן. שאכלו העופות את הפשתן:
פרגיא. כמו פרגיות והן ציפרים קטנים:
שמה ושערורה נהייתה בארץ. ומתרגמינן תימא ושנו בארעא וכתיב בתריה העיזו בני בנימין ובתקוע תקעו בשופר ש"מ על דבר משונה מתריעין ואף זה משונה שיאכלו פרגיות הפשתן:
על השרב שהחום גדול מאוד:
קמתי בקהל אשוע. אם הוא קודר צריך להתפלל בקהל והיינו מתריעין:
אוקיר לאסייך. כבד להרופא קודם שתצטרך אליו כלומר התפלל קודם ביאת הצרה:
היערוך שועך לא בצר. כך אמרו חביריו לאיוב כלום הקדמת תפלתך עד שלא באת הצרה אם היית עושה כן הכל היו מאמצין כוחך ומסייעין לך:
אם סדרת תפילה. יפה תהא בטוח שלא יהיה לך צרי' מלמעלה:
לא תהא מיצר פיך. לא תתפלל תפלה קצרה אלא הרחב פיך לשאול כל צרכך בביאור יפה והקב"ה ימלא משאלותיך משא"כ אם לא סדרת תחלה לא תהא מאריך בתפלתך שלא תתבלבל:
לא סוף דבר ארבה. לאו דוקא ארבה שהוא כולל כל המינים:
אלא אפי' כנף. ממין אחד מתריעין עליהן:
שהוא חוסל את הכל. מכלה את הכל כמו יחסלנו הארבה:
דו גבי. שהוא גובה דין אדוניו שבעון הדור הוא בא:
לא סוף דבר חיה רעה. לאו דוקא חיה רעה אלא אפי' על בהמה שהיא נושכת וממית מתריעין עליה:
לא סוף דבר חרב של מלחמה. לאו דוקא חרב של מלחמה שמתריעין עליו אלא אפי' חרב של שלום העוברת ממקום למקום דרך אותה העיר מתריעין עליה:
שכבר עשת. חרב כזה רושם בימי יאשיהו שפרעה נכה רצה לעבור דרך ארצו להלחם בכרכמי' ולא הניחו יאשיהו ונהרג במלחמה ש"מ דיש בו סכנה ומתריעין עליו: