קרבן העדה על תלמוד ירושלמי שקלים· רבי דוד פרנקל
פרק ח · הלכה ב
מתני' פרוכת שנטמאת בולד הטומאה. שנגעה במשקין טמאין שחכמים גזרו על המשקין שמטמאין כלים גזרה משום משקה דזב וזבה:
מטבילין אותה בפנים. ואינה טעונה שילוח חוץ למחנה שכינה כיון שלא נטמאת אלא בולד הטומאה ומכניסין אותה מיד שאינה טעונה הערב שמש:
מטבילין אותה בחוץ. דטעונה שילוח:
ושוטחין אותה בחיל. חוץ לעזרה:
נימין. ליצי"ס בלע"ז:
כ"ד חוטין. מפרש בגמ':
ארכה ארבעים ורחבה עשרים. כמידת פתח האולם שהיה גובהו ארבעים ורחבו עשרים:
פ"ב רבוא. דינרי זהב נעשית:
גמ' אילו אמר חוט. גבי מלאכת הפרכת הייתי אומר שיהא כל חוט כפול לשנים:
שזור. אילו נאמר חוט שזור הייתי אומר שיהא חוטין כפול לשלשה השתא דכתיב משזר ילפינן מיניה דבעינן חוטין כפול ששה דהיינו כפל משזר:
ארבעה. כלומר וארבעה מינין היו בו תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר כל אחד חוטין כפול שש מכאן שהיה כפול כ"ד:
מעשה רוקם. גבי מסך הפתח כתיב וגבי פרכת כתיב מעשה חושב מאי בינייהו:
ר"י ור' נחמיה. פליגי איך היו מעשה חושב ומעשה רוקם והאיך היו שני פרצופין:
גוזמא. מילתא בעלמא ולאו דוקא:
תמן תנינן. במסכת תמיד פ"ב החלו מעלין באפר ע"ג תפוח ותפוח היה באמצע המזבח ולפעמים עליו כשלש מאות כור אפר: