אור ברסלב

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי שבת· רבי דוד פרנקל

פרק יח · הלכה ג

הלכה ב

מתני' מסעדין. מפרש בגמרא:

חכמה. מיילדת:

אין מילדין את הבהמה ביום טוב. דאיכא טירחא יתירא:

אבל מסעדין. אותה בי"ט:

ומילדין אשה בשבת. ואין צריך לומר שמסעדין וכ"ש ביום טוב:

וקושרים הטיבור. של ולד שהוא ארוך שאם לא יתקשר ויתכרך בשום דבר ויגביהו התינוק יצא מעיו:

גמ' ונופח לו בחוטמו. שנחיריו סתומין לו ברירין:

ונותן ידו למטה. מרחם הבהמה ומקבל הולד שלא יפול לארץ:

ושומט דדיה. של אמו ונותן לתוך פיו:

מרחמין. מאהבין את ולדה עליה:

גוש של מלח. חתיכה של מלח דכייב לה וזוכרת צער לידה ומרחמה את הולד אם רחקתו:

כיי דתנינן תמן. כי האי דתנן בר"ה פ"ב:

ולא זו בלבד. עדים שהולכין לעדות החדש שמחללין את השבת לבוא ולהעיד אלא אפי' החכמה שבאה ליילד מחללת את השבת:

עושין לחיה מדורה. להתחמ' בה אם נתקררה עושין מדורה לחיה אפילו בתקופת תמוז שהצינה מזקת לה:

מדורה. היסק גדול:

נפקא מיילדה. לישראלית בשבת:

אתת ושאלת לר'. אם מותר לחתוך הטבור או לא:

א"ל. רבי שתשאל למיילדת:

אמרה ליה לית כאן מיילדת. א"ל לך עשה כמו שנוהגין כאן שלא רצה לפסוק בפירוש כר' יוסי אם היה שם המנהג לאסור:

כיני מתניתא. כן צריכין לפרש למתני' וכל צרכי חיה עושין בשבת ולא כדתני וכל צרכי מילה עושין בשבת דבפרק דלקמן תני לה:

טומנין אותו בשמן. שהיא רפואה לחמם הולד:

ערבון לארץ. שמיד כשנולד קובר ממנו בארץ שאף האדם יקבר שם וזה הערבון:

הדרן עלך פרק מפנין

תוכן העניינים

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי שבת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה