קרבן העדה על תלמוד ירושלמי שבת· רבי דוד פרנקל
פרק יג · הלכה ב
מתני' בתי נירין. שנתן שתי חוטין של שתי בנירה שקורין ליצי"ש והיינו שמרכיב כל חוט ב"פ בבת נירה וחד' אניר' ופעם שלישי' מרכיב על חוט הניר המורכב על קנה:
בקירוס. מפרש בגמרא:
בנפה ובכברה. הנך לאו נירין ממש הן אלא משרשר ומרכיב חוט אחד של ערב בשתי מלמטה ואחד מלמעלה ומעלה בהם השתי כתקונו אחד מלמעלה ואחד מלמטה:
גמ' קירומה. ביריעה גרדין האורגין ברגל הוא והוא במקום הקנה העולה ויורד ביריעת אריגת נשים ל"א כלי שאורגים אותן מן הסיב או זולתו ומסננין בו כ"פ הערוך:
הממתת צדדיו בשבת. אם נתפרקו חוטי התפירה והוא מותת בקצות הבגד כדי להדקם חייב משום תופר:
נימר משום תופר ומשום קוצר. לא שייך הכא מידי אלא אגב שיטפא דלישנא דפרק כלל גדול מייתי לה הכא: