אור ברסלב

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי שבת· רבי דוד פרנקל

פרק טז · הלכה ז

הלכה ו

מתני' אין אומרים לו כבה. משום דרבנן גזרו על האמירה לעכו"ם משום שבות:

ולא תכבה. אין צריך למחות בידו אלא יניחנו ויכבה:

שאין שביתתו. של עכו"ם עליהן דישראל אין מוזהרים על שבית' העכו"ם שאינו עבדו:

ופריך לא כן תני וכו'. אם ראוהו לוקט עשבים אין צריך להזהירו ומ"ש שמחוייב להזהירו שלא יכבה:

ומשני תמן. התם אין הגדול רוצה בליקוטו הלכך אין צריך להזהירו:

ברם הכא. אבל כאן יש לו צורך בכיבוי זה וכאילו הקטן עושה על דעת אביו ואסור:

גמ' ייבא כיי דמר. הא דתני במתני' כופין קערה על גבי הנר אתיא כי הא דאמר רבי שמעון:

אני לא שמעתי מאבא. מרבי ינאי דבר זה רק אחותי אמרה לי משמו:

אבל אין כופין עליה כלי. כיון דהיא אינה ניטלת אין מטלטלין הכלי לצרכה דאין כלי ניטל אלא לצורך דבר הניטל וכן שמעינן ממתני' דוקא שלא תאחז בקורה דאיכא סכנת נפשות אבל בלא"ה אסור. ל"א ה"ק מתני' כשמואל אתיא:

אף כופין עליה כלי. דס"ל כלי ניטל אפילו לצורך דבר שאינו ניטל:

תוכן העניינים

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי שבת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה