אור ברסלב

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי שבת· רבי דוד פרנקל

פרק ד · הלכה ג

הלכה ב

מתני' לא יכסנו משתחשך. שאין טומנין בדבר שאינו מוסיף הבל משחשיכה גזרה שמא ירתיח:

ממלא הקיתון. של צונן:

ונותן לתוך הכר. כדי שתפיג צנתו:

גמ' נטלו מבעוד יום. כלומר פשיטא אם נטלו מבע"י וכו':

נטלו מבע"י וקדש עליו היום. מהו מי אמרינן דה"ל כמטמין בתחלה או לא:

אם נתקלקלה הגומא. שהיתה טמונה בה אסורה להחזיר:

ומכירה. שהיה נתון בו ליתנו לכירה אחר שרי:

ה"ג והייתי מעלה לו חמין:

מדיוטי עליה:

וה"ג ומר ר' ירמיה בי ר"ש וה"פ אר"י בר"ש:

מכירה לטמינה. ליטול קדירה מכירה וליתנה לתוך גומא שהיתה קדירה טמונה בו אסור:

מטמינה לטמינה. כגון מטמינת כסות לטמינת פירות והדומה לו:

צריכה. מבעיא לן:

נתגלה. הקדירה הטמונה:

נתגלה מבע"י וקדש עליו היום. מהו מי אמרינן דה"ל כמטמין בתחלה בשבת ואסור או לא ולא איפשיט':

כמה יהא עליהן. מכוסה ויהא מותר להוסיף בכיסוי:

אפילו מפה. מונחת עליהן מבע"י מותר להוסיף כסות וכלים משחשיכה:

ובלבד. שיהא מכוסה בדבר שהוא מועיל לשמר תומו:

אר"ח. אין צריך להיות דבר שהוא מועיל שהרי אין לך דבר שמכסין בו שלא יהא מועיל ופליג אדר"ז:

יאות. שפיר קאמר ר"ח:

אלו נוטל סמרטוט. והוא בגד בלוי ונותנו ע"ג ראשו בשעת הקור וכי אינו מועיל לו שלא יצטנן ראשו ה"ה ה"נ מועיל לקדירה:

אין טומנין לא שלג ולא צונן. בשביל שתפיג צנתן דגזרינן אטו הטמנה דחמין:

על הדא קדמייתא. פי' פריך על הת"ק ממתניתין:

אלא כר'. אתיא מתניתין דרבי מתיר ולא כרבנן:

ומשני כאן לשעה. הא דמתיר במתניתין ליתן תחת הכר או הכסת לשעה מועטת ולא מיחזי כהטמנה:

כאן לשהות. הא דאסרו חכמים בשנתנו לשם להיות שם זמן רב ומיתזי כהטמנה ואסור:

הדרן עלך פרק במה טומנין

תוכן העניינים

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי שבת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה