קרבן העדה על תלמוד ירושלמי שבועות· רבי דוד פרנקל
פרק ד · הלכה י
מתני' מצוה אני עליכם. הגמרא מפרש:
המקלל בכולם. מברך את השם באחד מהם:
חייב. סקילה:
וחכמים פוטרים. דעל השם המיוחד דוקא בסקילה דכתיב בנקבו שם יומת ועל הכינויין באזהרה דאלהים לא תקלל ובשבועת העדות מודים חכמים לר"מ דחייב על הכינויין כמו שחייב על השם המיוחד דבשבועת [העדות] כתיב ושמעה קול אלה מ"מ:
המקלל עצמו. דכתיב השמר לך ושמור נפשך מאד וכל השמר פן ואל אינו אלא לא תעשה:
והמקלל חבירו. דכתיב לא תקלל חרש אפי' חרש שאינו שומע ולא קפיד אקללתו לא תקלל וכ"ש שאר כל אדם דשמע ויקפיד:
יככה אלהים וכן יככה אלהים. [אם] אמר לעדים יככה אלהים אם לא תעידוני או ששמע א' קורא בקללות שבתורה יככה אלהים ואמר הוא לעדים וכן יככה אלהים אם לא תעידוני או שאמר אל יככה אלהים אם תעידוני או שאמר יברכך ה' אם תעידוני וייטיב לך אלהים אם תעידוני בכל אלו ר"מ מחייב וחכמים פוטרין וטעמא מפרש בגמרא:
גמ' סתם. בלא הזכרת השם:
חייבין. כובלכם לשון ונכבדיהם בכבלי ברזל:
כובלכם אני חייבין. אם הזכירו שם או כינוי:
ה"ג ר"י בשם ר' ינאי כמשנתנו. שנה משנתו כדתנן במתני' ר"מ מחייב וחכמים פוטרין:
ואית דמרין. ואיכא דאמרי ר"א אמר בשם ר"י כן היא שנויה במשנתינו ר"מ מחייב ור' יהודה פוטר:
ר"מ כדעתיה. ר"מ לשיטתו ור"י לשיטתו:
דתנינן תמן. בסנהדרין פ' ארבע מיתות:
מה ללקות. מיבעיא ליה אם לוקין על לאו זה או לא:
למה. אתם אומרים שאינו לוקה מפני שהוא לאו שאין בו מעשה ואינו כן דדיבורא הוי מעשה דהא מימר ונשבע לשקר לוקין עליו ש"מ דדיבורא הוי מעשה:
ר"מ היא. שפיר גרסינן במתני' אלו כך כו' ר"מ מחייב ודקשיא לך מתני' דקידושין פרק האומר דלא אמר ר"מ מכלל לאו אתה שומע הן כי לית ליה לר"מ בממונא אבל באיסורא אף ר"מ סובר אמרינן מכלל לאו אתה שומע הן ומדקאמר אל יכך אם תעידני שמעינן וכך אם לא תעידני:
אין לי כו'. רישא דברייתא אין אלה אלא שבועה וכה"א והשביע הכהן את האשה בשבועת האלה אין לי אלא אלה שיש עמו שבועה. כגון שבועה שלא נטמאת ואם נטמאת יבואו ביך:
ה"ג מנין לשבועה שאין עמה אלה לשבועה היא שיש עמה אלה ת"ל ושמעה אלה ושמעה קול. וה"מ למכתב ושמעה אלה ש"מ דהיא שבועה כל שיש בה קול אלה דהיינו שבועה לחודה:
ופריך לעשות שאין עמה אלה כו'. דלמא קרא יתירא אתי לאשמועינן לעשות שבועה שאין עמה אלה כשבועה שיש עמה אלה אבל לעשות אלה בלא שבועה כשבועה מנ"ל:
לא שניא היא כו'. מדכתיב קול יתירא מרבינן תרווייהו ל"ש אלה בלא שבועה ל"ש שבועה בלא אלה דליהוו תרווייהו בשבועה:
הדרן עלך פרק שבועות העדות