אור ברסלב

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי שבועות· רבי דוד פרנקל

פרק ד · הלכה ד

הלכה ג

מתני' תשומת יד. הלואה ששם בידו ממון:

ואבדה. שמצא אבדתי:

חטין ושעורין וכוסמין כו'. רישא אשמועינן מין אחד ותביעות חלוקות וסיפא אשמועינן תביעה אחת כולם פקדון ומונין חלוקים:

גמ' ומניין. שאין הכתוב דשמיעת קול מדבר אלא בעדות תביעת ממון:

נאמר כאן אויים. או ראה או ידע ונאמר בשבועת הפקדון אויים או בתשומת יד או גזל או עשק:

אויים רוצה. או באיבה הכהו או השליך עליו בצדיה:

אויי סוטה או עבר עליו רוח קנאה או איש אשר תעבור עליו וגו':

שיש עמהן שבועה והשביע הכהן את האשה:

ה"ג ואין עמהן כהן מאויין כמות אלו ואל יוכיחו אויי סוטה שיש עמהן כהן. וה"פ אין להוכיח מאויי סוטה דלא דמין דהתם איכא נמי כהן משא"כ כאן הלכך עדיפא למילף מפקדון שהן שוין לדהכא:

אויי ביטוי שפתים. או נפש כי תשבע לבטא בשפתים להרע או להטיב:

שעשה בהן זדון כשגגה. שבועת העדות חייבין עליהן במזיד וכן שבועת הפקדון דלא כתיב בהו ונעלם:

ר"ע אומר. והיה כי יאשם לאחת מאלה יש מאלה שחייב עליהן ולא על כולך כיצד תבעו ממון חייב:

חייב כאן. קרבן אם נשבע לשקר וחייב בפקדון קרבן מה פקדון אינו מדבר אלא בתביעת ממון כו':

תוכן העניינים

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי שבועות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה