אור ברסלב

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי שבועות· רבי דוד פרנקל

פרק א · הלכה ה

הלכה ד

מתני' משמו. של ר"ש וסתם ר"ש הוא ר"ש בן יוחאי:

ה"ג אמרו לו מהו שיקרבו זה בזה:

גמ' הכן צורכה למיתני. כן צריכין להגיה משנתינו שכך אמרו לו:

שכן. מעלין בקדש מעיקרא לא בא אלא לכפר על טהור שאכל את הטמא ועכשיו בא לכפר גם על טמא שאכל את הטהור:

שאין מורידין בקדש. שעכשיו כפרתו מועטת ממה שהיתה מתחלה אבל כמו שהיא שנויה לפנינו קשיא מאי קאמר א"כ של יה"כ כו' הא ודאי אין מקריבין של יה"כ בר"ח שאין מורידין בקדש:

פתר לה. מפרש לה למתני' פירוש אחר ואין צורך להגיה וה"ק א"כ יהו של יה"כ קרבן בר"ח שמעיקרא כשהופרש היתה הפרשתו לכפר נמי על טהור שאכל את הטמא אבל של ר"ח אין קריבין בי"ה שמתחילה לא הופרש שיכפר על טמא שאכל את הטהור:

אלו מי שאכל כו'. סיום דברי ר' לעזר הן ובא לשנויי דלא שייך כאן מורידין בקדש וה"ק כי היכי דאם הפריש ארבע חטאות על חמש עבירות לא כיפר ה"נ אם הביא שעיר שהופרש לכפרה קלה אינו ראוי שיכפר על החמורה אבל מי שהפריש חמש חטאות על ארבע עברות ודאי מכפר כיון דמכפר מיהת מאי דאפשר לו לכפר ה"נ שעיר שהופרש לכפר על החמור פשיטא שמביאין אותו לכפרה על הקל:

ואחד בפנים ואינו נאכל. הוא שעיר החטאת דיה"כ שעלה עליו הגורל לה' שמכניסין דמו בפנים אל מבית לפרכת ונשרף עם פר החטאת דיה"כ:

אחר בגלל היום. דכתיב בפ' פנחס וביום הביכורים כו' שעיר אחד לכפר:

ואחד בגלל הלחם. דכתיב בפ' אמור והקרבתם על הלחם וגו' ועשיתם שעיר עזים אחד לחטאת:

ואחד ביה"כ. שעיר החיצון של מוסף יה"כ דכתיב בפ' פנחס:

מעתה מי שבא לידו ספק עברה. דכל הנך מכפרים אאין בה ואין בה וכדרשב"י החמירה תורה כל כך מי שיש בידו ודאי עברה שאינה מתכפרת בחטאת כלום תקנה יש לו עד שא"ל הקב"ה והתודה כדמסיק:

והתודה עליו. משמע שעיקר כפרה היא ע"י הוידוי שאם שמח ואמר מזמור לתודה וסיים כי טוב ה' לעולם חסדו אפילו בזמן שאין בה"מ קיים מצא כפרה לחוטא ע"י הוידוי:

תוכן העניינים

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי שבועות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה