קרבן העדה על תלמוד ירושלמי ראש השנה· רבי דוד פרנקל
פרק ג · הלכה ד
מתני' בשל זכרים. אלים:
ושתי חצוצרות באמצע. שני שופרות היו להן א' מכאן וא' מכאן וחצוצרות באמצע:
שמצות היום בחצוצרות. דסתם תענית על צרת הצבור וכתיב על הצר הצורר אתכם והרעותם בחצוצרות:
גמ' כדי שיכופו את לבם בתפלה. לכך בעינן כפופים דכתיב והיה עיני ולבי שם בעינן שתהא פניו כבושין לארץ:
קומי. לפני ריב"ל תקעו בתענית בשופרות:
ויתקעון וכו'. ה"ל לתקוע לפניהם אף בחצוצרו':
ולא שמיע ליה. לר' יוסה הא דתניא בחצוצרות במקדש תוקעין אבל לא במדינה דכתיב בחצוצרות וקול שופר הריעו לפני המלך ה' לפני המלך ה' אין שלא לפני המלך ה' לא:
יתפללו לפניו כ"ד. ריב"ל צוה שיתפללו לפניו בת"צ כ"ד ברכות כדתנן במס' תענית דלא נימא דוקא במקדש עשו כן:
כהא דר"י התפלל בט"ב כ"ד ברכות וצוה לתלמידיו אח"כ שלא ילמדו ממנו לעשות כן:
דצריכה ליה. דקמיבעיא ליה לר"י אח"כ אם תענית של ט"ב משום אבילות הוא ואין מתפללין כ"ד ברכות או כת"צ הוא ומתפללין בו כ"ד ברכות:
אבל הוא. ט"ב ואינו תענית ציבור:
מילתיה דר"י אמרה. אף מדברי ר"י שמעינן דאין מתפללין בט"ב כ"ד ברכות דאמר יחיד מתפלל בט"ב ד' תפלות ערבית שחרית מנחה ונעילה דס"ל כת"צ היא ומתפללין נעילה:
לא אמר. דט"ב כת"צ אלא לענין נעילה אבל כ"ד ברכות אין מתפללין בו: