קרבן העדה על תלמוד ירושלמי ראש השנה· רבי דוד פרנקל
פרק א · הלכה ה
מתני' מחללין את השבת. עדי' שראו את החדש כדי לילך ולהודיע לב"ד:
יוצאין לסוריא. להודיע לגולה יום קביעותם הלכך חשיבי ומן התורה מחללין על כולן אבל רבנן אסרו לפי שאין תיקון המועדו' תלוי בהן אבל ב' חדשים אלו העמידו על דין תורה שכל המועדות תלויין בהן:
תקנת הקרבן. של ר"ח שיקריב בזמנו:
בעליל. למעלה מן הארץ הרבה שהכל רואים אותה שלא בעליל למטה בשפולו של רקיע סמוך לארץ ואדמומית החמה מכסה אותה ואינה ניכרת כ"כ:
אין מחללין. דודאי ראו אות' בירושלי':
גמ' מפורסם בגלוי:
בעליל לארץ. גלוי לכל:
אבל אם היה זוג א'. אע"פ שנראה בגלוי לא היה מעכבן דמצוה לקדש ע"פ עדים דמודה ר"ע דמספיקא מחללין את השבת:
לא נמצאת וכו'. שאע"פ שאין צורך בהם הם מתכוונים עכ"פ לדבר מצוה:
ראש גדר היה. שר של מקום ששמו גדר היה ושלח ר"ג והעבירוהו משררותו: