קרבן העדה על תלמוד ירושלמי קידושין· רבי דוד פרנקל
פרק ד · הלכה יב
מתני' אבל התורה אינה כן. שאף הבא לידי זקנה או ייסורין ואינו יכול לעסוק בה אוכל ממתן שכרה דכתיב עוד ינובון בשיבה יצמחו צמח ויתייחד שכרן לעת שיבתן דשנים ורעננים יהיו וגו':
גמ' לא רופא. שמא יחלה ויסתכן לישנא אחרינא מוהל למול התינוקות:
ולא מרחץ. שצריך לחיי הגוף:
ולא ב"ד מכין וחובשין. שאלמלא מורא מעונש בשר ודם איש את רעהו חיים בלעו:
שאין בה. גן של ירק שצריך למזונות האדם:
ולא אכל. שחטא על כפשו שסגפה חנם:
חושש להדא שמועתא. היה חושש להלכה זו והיה מקבץ פרוטות לקנות בהן מכל דבר המתחדש פעם אחת בשנה ל"א עשה כן לברך שהחיינו וליתן שבח והודיה לה' על שברא בריות טובות ליהנות בהן בני אדם ברוך אל ההודאות:
הדרן עלך פרק עשרה יוחסין וסליקא לה מסכת קידושין וכולא סידרא דנשים
סוף הספר