אור ברסלב

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי קידושין· רבי דוד פרנקל

פרק ד · הלכה ב

הלכה א

מתני' כל שהוא מכיר את אמו. שקורא אבא פלוני ואמו משתקו:

בדוקי. שבודקין את אמו אם אמרה לכשר נבעלתי הולד כשר:

גמ' בדוק אחריו. את אמו וכדפרישי' במתני' מעידין עליו. לומר בנינו הוא:

ואביו ואמו כשני עדים הן. ואם שניהם אומרים שהוא בנם נאמנין:

שאינו מרגיע. שאינו יכול לזוז ממקומו ונ"ל שהגרסא מהופכת הדא דאת אמר בתינוק שהוא מרגיע אבל בתינוק שאינו מרגיע צריך שני עדי' ומרגיע פירושו השקט ומנוחה כדכתיב וזאת המרגעה וכיון שאינו מרגיע אפילו כשהוא מושך לשוק צריך שני עדים:

המקפצין. כלומר שיכולין לקפוץ ולהלך אנה ואנה:

אין להן חזקה. המחזיק בהן בביתו וטוען לקוחין הן בידי בלא עדי' ובלא ראי' כשאר מטלטלין שאין יכולין להלוך דבאלו אמרי' שמעצמן נכנסו לביתו:

על אתר. לאלתר אבל לא לאחר זמן וכל השאר הנאמני' נאמני' אפי' לאחר זמן:

חיה. לומר זה יצא ראשונה ובכור הוא:

ושיירא. היינו אסופי:

והמטהר חברותיה. מן הטומאה וכדמסיק:

כההיא דתנינן תמן. נדה פרק התינוקת:

ישנות במטה. משולבות ודבוקות זו בזו:

בלבד. שבדקה עצמה תוך מעת לעת לאחר מציאה:

תוכן העניינים

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי קידושין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה