אור ברסלב

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי פסחים· רבי דוד פרנקל

פרק ח · הלכה ה

הלכה ד

מתני' זב שראה שתי ראיות. שטומאתו טומאת שבעה ואינו טעון קרבן:

שוחטין עליו בשביעי. ואע"פ שלא העריב שמשו והוא שטבל בשעת שחיטה דהא חזי למיכל לאורתא:

ראה שלש. דלא חזי למיכל עד דמייתי כפרה:

שוחטין עליו בשמיני. אם חל שמיני שלו בערב פסח אפילו לא הביא כפרתו ומביאו לאחר שחיטת הפסח דמחוסר כיפורים בע"פ דחי עשה דהשלמה כדאמרן בתמיד נשחט:

שומרת יום כנגד יום. הרואה יום אחד תוך י"א יום שבין נדה לנדה דבעיא לספור יום המחרת שוחטין עליה ביום הספירה דכיון שספרה מקצת היום מותר' לטבול אע"פ שמחוסר' הערב שמש שוחטין עלי':

והזבה. שראתה ג' ימים רצופים בתוך י"א יום וצריכה לספור שבעה נקיים ולהביא קרבן שוחטין עליה בשמיני ותביא כפרתה קודם שתחשך ותאכל:

גמ' נדה שוחטין עליה בשמיני. בל לא בשביעי דנדה אינה טובלת אלא בליל שמיני ואינה ראוי לאכול בערב שהוא משמיני דבעיא הערב שמש אבל בשמיני שריא לאכול בערב:

בועל נדה שוחטין עליו בשביעי. דיכול לטבול ביום:

טהור ביום השביעי שלו. ואינו כנדה עצמה לענין זה דסד"א כיון דכתיב ותהי נדתה עליו לא יהא טהור עד יום השמיני קמ"ל דלא אלא טובל ביום הז' ואוכל בקדשים לערב:

תוכן העניינים

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי פסחים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה