אור ברסלב

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי פסחים· רבי דוד פרנקל

פרק ו · הלכה ב

הלכה א

מתני' שחיטה שהיא. אסורה בחולין משום אב מלאכה גמורה ואעפ"כ דוחה את השבת:

לא ידחו. בתמיה:

יום טוב יוכיח. שהתירו בו שחיטה ובישול שהיא אב מלאכה ומותרין להדיוט ואסרו בו להביא דבר מחוץ לתחום לאכלו הואיל והוי אפשר לן מאתמול ואף על גב דתחומי' דרבנן:

מה ראי' רשות למצוה. אכילת הדיוט רשות היא וצורך גבוה מצוה היא ואם העמידו חכמים איסור שבות שלהן במקום רשות יעמידוהו אף במקום מצוה בתמיה:

גמ' ה"ג מה רשות לא כן תנינן וכו'. וה"פ דקשיא ליה לש"ס דקאמר ר"א מה ראיה רשות למצוה הא שמחת יום טוב נמי מצוה היא כדתנינן המבזה את המועדות אין לו חלק לעה"ב:

לא כן תנינן. במסכת אבות פ"ג:

המחלל את הקדשים. מביא קדשי מזבח לידי פיגול ונותר או שנהנה מן הקדשים:

והמבזה את המועדות. נוהג בהן מנהג חול באכילה ושתיה:

והמיפר בריתו שלא מל או מל ומושך ערלתו לכסות המילה שלא יראה שהוא מהול:

והמגלה פנים בתורה. שמראה פנים ופירושים בתורה שלא כהלכה א"נ שמעיז פנים לעבור על דברי תורה בפרהסיא ביד רמה:

אע"פ שיש בידו תורה ומעשים טובים. אם לא חזר בתשובה על עבירות אלו אין לו חלק לעה"ב:

רצה בישל. היום או רצה בישל מאתמול או שמכבדו בדבר אחר שאין בו מלאכה משא"כ בפסח דלא סגי בלאו הכי:

הכין הוה צריך וכו'. כך ביזה ר"א לר"י וא"ל מה זה יהושע וכו' הרי היה לו לר"י להשיב לו חגיגת י"ט אפילו לשיטתך יוכיח שהוא מצוה ושחיטה דוחה שבת ולכ"ע אין הרכבתו וכו' דוחין את השבת:

ומשני וה"ל מימר בה. והיה ר"א יכול להשיבו שאין חגיגת י"ט יוכיח שכן אינו בכרת:

ופריך ויתיביניה במתניתן. אם כן אף במתני' היה לו לר"א להשיב כן דשאני פסח שחייבין עליו כרת:

ומשני כיי דמר. כי הא דאמר ר' אימי עשירין היו הראשונים בתשובות לפיכך לא השיבו אלא אחת שלא להאריך:

או. אתיא כי האי דאמר ר' נסא כאדם שיש לו שני תשובות ואינו משיב אלא אחת מהן:

תוכן העניינים

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי פסחים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה