אור ברסלב

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי עירובין· רבי דוד פרנקל

פרק ד · הלכה ה

הלכה ד

מתני' אין לו אלא ארבע אמות. הואיל וישן היה לא נתכוון לקנות שביתה:

הוא באמצען. של ד"א כלומר יש לו שני אמות לכל צידיו:

לאיזה רוח שירצה. יטול ארבע אמות:

ואחר שבירר לו. לצד זה והחזיק ללכת בהן אמה אחת אין יכול לחזור ולברור לצד אחר אפילו שלש אמות:

גמ' הכי גרסינן מאחר שאילו היה ער היה קונה שביתה ישן נמי קנה לו שביתה ויש לו אלפיים אמה לכל רוח. וה"פ אילו היה ער היה קונה שביתה אף על פי שלא אמר דבר ה"ה ישן נמי:

אתיא דר"י כרבי יוחנן בן נורי. והיינו כדפרישית דהא דקאמר אילו היה ער היה קונה שביתה היינו אפי' לא אמר שביתתי במקומי:

אין לו אלא אלפיים אמה לכל רוח. דאילו היה ער והיה מכיר אילן או גדר היה אפשר שיהיו לו ארבע אלפיים אמה ויותר נ"ל לגרום ויש לו אלפיים אמה לכל רוח:

ופריך מאחר שאילו היה ער היה קונה לו שביתה. א"כ מאי קמיבעיא ליה הא גבי גר נמי אילו טבל מאתמול היה קונה שביתה ויש לו אלפיים אמה לכל רוח:

ומשני מה אמר. הא דקמיבעיא ליה:

כאומר ריב"ן. אם הלכה כריב"ן או לא:

הלכה כריב"ן. א"כ גר זה יש לו אלפיים אמה לכל רוח:

ה"ג משחשיכה אינו חוזר משחשיכה:

בירר לו. ד' אמות מבע"י:

וקדש עליו היום. וחשכה לו מהו שיכול לחזו' בו:

לא יכנוס דר"מ. וקס"ד דאהא דתנן לקמן בפרקין קאי דתנן מי שיצא חוץ לתחום אפילו אמה אחת לא יכנס וטעמא דר"מ דלא יכנס כיון שזה מהלך ורוצה לילך נראה כבורר אל עבר פניו ובירור זה כבר נעשה מבע"י קודם שיצא חוץ לתחום ואפ"ה הוה ברירה ואסו' לו לחזור לאחוריו ולר"י דאמר יכנס לא הוה ברירה. ואפי' בירר מבערב מ"מ הואיל וקודם שבא לשם בירר מהני ה"ה ה"נ הוה בירור:

ופריך לא על הדא אמרה. הך פלוגתא דר"מ ור"י לאו אמי שיצא חוץ לתחום איתאמרת אלא אהא דריש פירקא דמתיר ר"י לכנוס:

א"ר בון מודה ר"י וכו'. נראה שלא היה בגירסתו במשנה ומודה ר"י אלא ומודה סתם:

תוכן העניינים

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי עירובין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה