אור ברסלב

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי סנהדרין· רבי דוד פרנקל

פרק יא · הלכה א

פרק יא

מתני' אלו הן הנחנקין המכה אביו ואמו. דכתיב מכה אביו ואמו מות יומת וכל מיתה האמורה בתורה סתם אינה אלא חנק וכן בכולם כתיב מיתה סתם:

וזקן ממרא. כמו ממרים הייתם:

ע"פ ב"ד. שמסרב על דברי ב"ד הגדול שבלשכת הגזית. וזוממי בת כהן. אע"פ שבאים לחייבה שרפה אין נידונים אלא במיתה שהיו מחייבים את בועלה שהוא בחנק כשאר אשת איש דכתיב היא באש תשרף היא ולא בועלה וזוממיה ילפינן מדכתיב כאשר זמם לעשות לאחיו ולא לאחותו:

ובועלה. בת כהן כשהיא נשואה אבל ארוסה היא ובועלה בסקילה:

שהמקלל לאחר מיתה חייב. דכתיב אביו ואמו קילל וקרא יתירא הוא לרבות אחר מיתה:

והמכה אחר מיתה פטור. דהא לא מיחייב עד שיעשה בהן חבורה ואין חבורה לאחר מיתה:

גמ' מה. אחר שמצווה להכות במקום מצוה דכתיב ארבעים יכנו:

מצווה שלא להכותו. יותר מארבעים דכתיב ולא יוסיף פן יוסיף בנו שאינו מצווה להכותו אפילו במקום מצוה אינו דין שמוזהר שלא להכותו שלא במקום מצוה:

באיזו חבורה. מיבעיא ליה חבורה דמכה אביו מי בעינן שיצא דם כחבורת נזקין דבעינן שיחסר אבר או עור וזה אי אפשר אלא בהוצאת דם או דלמא אפילו נצרר הדם תחת העור דה"ל חבורה שאינה חוזרת וחייב עליה בשבת:

אפילו לא חיסר. אלא נצרר הדם תחת העור:

תוכן העניינים

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי סנהדרין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה