אור ברסלב

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי סנהדרין· רבי דוד פרנקל

פרק ו · הלכה י

הלכה ט

מתני' נתאכל הבשר. כבר נתכפר במיתתו ובזיונו:

מלקטין את העצמות. וקוברין אותן בקברות אבותיו:

ולא היו מתאבלין עליהן. כדי שיהא בזיונן כפרה עליהן אלא אוננין בלבד דאין זה כבוד להרוג ואין כפרתי נמנעת ברך שאין אנינות אלא בלב בלבד:

גמ' ה"ג תני בראשונה היו קוברין אתן במהמרות נתאכל הבשר היו מלקטין את העצמות וקוברין אותן בארזים וכ"ה במ"ק. וה"פ אחר מיתה היו קוברין אותן בארץ בשוחות עמוקות משניתאכל הבשר לקטו העצמות וקברו אותן בארונות העשויות מעצי ארזים:

אותו היום שלקטו העצמות היה מתאבל עליהן וביום שלמחר היו שמחין שנצלו אבותיו מן הדין שלאחר העיכול פטור מחיבוט הקבר:

ולא עוד. אלא אפי' מלך שבמלכים לא היו קוברין אותן בקברי אבותן אלא היו קוברין אותן בפני עצמן בקברי ב"ד שהן שני קברות אחד לנסקלין ונשרפין ואחד לנהרגין ונחנקין:

הוא שדוד אומר. כלומר מדברי דוד יש רמז שהיו קברות להרוגי ב"ד בפני עצמן ושנים היו:

ועם אנשי דמים חיי הנהרגין והנחנקין. דרוצח בסייף ומכה אביו ואמו ועושה בהן חבורה בסייף אבל בשאר מיתות ב"ד לא מצינו שבאין על שפיכת דם:

ר' אבהו. אירע לו אונס שמת לו תינוק אחד נכנסו ר' יונה ור"י להראות לו פנים כדרך שמראין לאבלים לנחמם ומאימתו אשר עליהם לא פתחו פיהם לדבר לפניו בדברי תורה:

אמר. להו יתנו רבנן דעתן לדבר בדברי תורה וא"ל עליך ליתן דעתך בדבר ולדבר תחלה בד"ת:

רשות שלמטן. שררה שבעולם הזה שבידם לדון האדם:

רשות שלמעלן. שררה שלמעלה כלומר ממ"ה הקב"ה:

שחייבים. אנחנו לקבל עלינו מדת דינו:

ואומר ונתן לך רחמים וגו'. כדי לסיים בדבר טוב אומר כן:

הדרן עלך פרק נגמר הדין:

תוכן העניינים

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי סנהדרין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה