קרבן העדה על תלמוד ירושלמי סנהדרין· רבי דוד פרנקל
פרק ד · הלכה ג
מתני' מחזירין. סותרין את הדין אחר שגמרוהו וידעו שטעו מחזירין את הדבר בין לזכות בין לחוב:
גמ' צדיק. משמע שנצדק בדין אע"פ שאינו נקי אל תהרוג:
ונקי. מן החטא אע"פ שנתחייב בדין:
יכול אם. יצא צדיק בדינך שיצא זכאי בטעות אף מדיני שמים יפטור:
כי לא אצדיק רשע. קרא יתירא הוא אלא לאשמועינן כה"ג:
לא שניי. אין חילוק בין יצא זכאי ליצא חייב לעולם מחזירין אותו אם טעו אלא ביצא זכאי ונמצא חייב אין מחזירין אא"כ טעו בדבר שהצדוקין מודין בו:
גמ' ה"ג ר' חייא בעי לפני ר"י טעו וזיכי נואף ונואפת שחובם מפורש בקרא אם יש רשות לתלמיד ללמד חוב:
איתקלף מרקועך. הוסר הטלאי מעל גבי הקרע ונגלה לכל שיוצא בבגד קרוע כלומר נתגלה חרפתך לומר שיטעו הסנהדרין בדבר שתינוקת של בית רבן יודעין אותו: