קרבן העדה על תלמוד ירושלמי סוכה· רבי דוד פרנקל
פרק ב · הלכה ג
מתני' סוכה המדובללת. לקמן מפרש לה בגמ' מדוללת. שהיא ענייה שיש בסככה מעט קנים ויש בה אויר הרבה אלא שאין בו ג' ביחד:
גמ' מדובללת. קנה עולה וקנה יורד שלא השוה הסכך להשכיב הקנים זה אצל זה אלא א' למעלה וא' למטה ומתוך כך חמתה מרובה מצילתה ואשמועינן מתני' דכל שאלו היו מונחין בשוה היתה צילתה מרובה מחמתה כשרה:
מ"ד מדוללת בשצילתה מרובה. וחדא קתני במתניתין מדובללת ושצילתה מרובה מחמת':
ומ"ד מדובללת. תרתי קתני מדובללת כשרה ושצילתה מרובה מחמתה דהיינו סוכה ענייה שיש בה חמה אם צילתה מרובה כשרה:
הדא אמרה. מדתני אע"פ שאין הכוכבים כו' כשרה משמע דוקא דיעבד אבל לכתחלה צריך שיהו הכוכבים נראין מתוכה:
בכוכבי חמה שנו. כשהחמה זורחת עליה ואין זהרורי חמה נראין מתוכה: