קרבן העדה על תלמוד ירושלמי סוטה· רבי דוד פרנקל
פרק ו · הלכה ג
מתני' עדות הראשונה. סתירה שאין אוסרתה איסור עולם אלא עד שתשתה:
אינה מתקיימת בפחות משנים. כדבעינן למימר מגזרה שוה:
עדות האחרונה. טומאה:
כל עדות שיש בה. וה"ק קרא תרי לית בה אלא חד והיא לא נתפסה הא אלו היה חד והיא לא תפסה אסורה אלמא ע"א מהימן:
ת"ל כי מצא בה ערות דבר. ואמרי' לעיל ברפ"ק ערוה זו סתירה דבר זו קינוי:
גמ' מתניתא דר"י. מתניתא דתנן דבעידי סתירה בעינן שני' אתיא כר"י דרפ"ק ודלא כר"א:
ה"ג דר"י אמר מקנ' ומשקה לה ע"פ שנים:
ואפילו ואפי' כאהן תנא אתייא היא. ואפי' כהאי תנא ריב"י משום ר"א דבסמוך נמי אתיא מתני' דהכא:
ומשקה ע"פ שנים. ויליף ק"ו מעדי סתירה: