קרבן העדה על תלמוד ירושלמי נזיר· רבי דוד פרנקל
פרק ו · הלכה ד
מתני' נזיר שהיה שותה ביין כל היום. ולא התרו בו אלא אחת:
אל תשתה אל תשתה. שהתרו בו בין שתיה לשתיה וכן בטומאה כדמסיק:
גמ' מתרין בו על היין ועל התגלחת. שתה שם יין או גילח והתרו בו מלקין אותו דנזירות חל עליו אבל על הטומאה אינו לוקה הואיל ונזר בטומאה:
גר"ש כו'. גמרו או גרסינן שם כולא הילכתא לעיל פרק ג' הלכה ה':
אינו מקבל התרייה בדעת הזאת. כלומר בהתראה זאת שכיון שאין היין בידו אפשר שלא ישתה ממנו:
מקבל התרייה בדעת הזאת. ואם ישתה כולה חייב עליה עשרה מלקיות: