אור ברסלב

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי נזיר· רבי דוד פרנקל

פרק ב · הלכה ה

הלכה ד

מתני' אם היו פקחים. כל אחד פוטר חבירו מקרבנותיו אע"פ שבשעה שנדר הראשון לגלח נזיר אכתי לא הוי השני נזיר אפ"ה יכול לגלח:

גמ' אהן ואני. האי ואני מה את עביד ליה כלומר אהייא קאי אי כל מה שאמר הראשון קיבל על עצמו או לא קיבל על עצמו אלא דבר ממנו וכדמסיק:

אין תעבדינה ואני על כל דיבורו אמר ואני. ה"ז נזיר ועליו לגלח נזיר:

אין תעבדיני' ואני על חצי דיבורו. אמר ואני הרי זה נזיר אבל אין עליו לגלח נזיר:

ה"ג תני דבית ר' ואני על חצי דיבורו. כ"מ בסמוך וכ"מ בבבלי:

הדא אמרה. מדקאמרת ואני לא קאי אלא על חצי דיבורו זאת אומרת:

וזה. שאמר ואני אינו אלא נזיר שלשים יום שלא אמר ואני אלא על תחלת דבריו שאמר הריני נזיר ולא על מה שפירש אח"כ מאה יום:

עד שיאמר הריני כמותו. או שיאמר הריני כיוצא בו:

ה"ג תני ר"ח הרי עלי לגלח נזיר וחזר ואמר הריני נזיר אם גילח לעצמו יצא. וה"פ כשאמר תחלה הריני נזיר כבר קיבל עליו נזירו' וחייב בקרבנותיו וכשחזר ואמר הרי עלי לגלח נזיר נדר אחר הוא אבל כשאמר תחלה עלי לגלח נזיר ואחר כך קיבל על עצמו נזירות ודאי איכא לפרושי שאינו מוסיף אלא הנזירות ויביא קרבנות שנדר בראשונה:

הא לעצמן לא. שכבר קיבל על עצמו להביא קרבנות אחרות מלבד הראשונים:

מפני שאמר. ודוקא שאמר תחלה הריני נזיר כו':

ניחא שני כו'. אמתני' קאי דתנן אם היו פקחין מגלחין זה את זה ופריך ניחא שני מגלח ראשון שכבר קיבל הראשון נזירותו קודם שקיבל השני לגלח נזיר אלא ראשון איך יפטור בקרבנות השני הא בשעה שקיבל על עצמו לגלח נזיר עדיין לא היה השני זה נזיר:

שאדם קובע. על עצמו חוב קרבנות נזיר אע"פ שעדיין לא נדר בנזירות:

אמר תלת. שלשה דברי' איכא למשמע מהך מתני' הדא אמרה. אם אמר תחלה הרי עלי לגלח נזיר וחזר ואמר הריני נזיר אם גילח לעצמו יצא וכדדייק ר' יוסה:

הדא אמרה שאדם קובע כו'. כדדייק רבי יוסי בסמוך:

שאדם קובע קרבן נזירות לחבירו שלא מדעתו. מדאמר אם היו פקחין מגלחין זה את זה אף על פי שעדיין לא נדר חבירו ש"מ דקובע קרבן נזיר שרוצה להפריש בשביל חבירו שלא מדעתו:

אבל אינו מפריש. הקרבן לקרות עליו שם אלא מדעת חבירו:

בשעה שנזר סתם. ואמר הרי עלי קרבן נזיר פשיטא לי שמביא קרבנו בין על נזיר שנדר כבר בין על נזיר שעתיד לידור כדדייק מתני' אבל הא קמיבעיא לי פירש ואמר הרי עלי קרבן נזיר על נזיר שעתיד לידור מהו. ופשיט ייבא כהדא. אתיא כהא דר' לוי בר חייה כו':

כתב לאשתו דין ודברים אין לי בנכסייך העתידין ליפול לך מי הוה תנאו תנאי או לאו ופשטו ויש אדם מתנה על דבר שלא בא לעולם בתמיה ה"נ אין נדרו נדר דדוקא בסתם אמרינן מגו דחייל אנזיר שכבר נדר חייל נמי על העתיד לידור משא"כ במפרש:

תוכן העניינים

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי נזיר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה