קרבן העדה על תלמוד ירושלמי נדרים· רבי דוד פרנקל
פרק יא · הלכה יא
מתני' ה"ז יפר. דכיון דנאסרה בהנאת אביה ואביו על ידי שהיא עושה לבעלה גנאי הוא לבעלה והוי דברים שבינו לבינה:
גמ' מפני עינוי נפש שלו. דגנאי הוא לו שתהא נאסרת על ידו שכופה אותו למלאכה:
מפני עינוי נפש שלה. שתהא אסורה לאביה או לחמיה וה"ל דברים שבינו לבינה: