קרבן העדה על תלמוד ירושלמי נדרים· רבי דוד פרנקל
פרק יא · הלכה ז
מתני' יודע אני שיש נדרים. שמה שנדרה אשתו נדר גמור הוא:
אבל איני יודע שיש מפירין. שיש לו רשות להפר:
יפר. ביום שנודע לו שיש לו רשות להפר שהוא עליו כיום שמעו:
איני יודע שזה נדר. וצריך הפרה:
לא יפר. דכיון שיודע שיש בידו להפר אע"פ שלא ידע שהוא נדר מ"מ ה"ל להפר:
גמ' עילה הוא רוצה. בתחלה היה מבקש עלילה כדי שתהי' רגילה בנדרים ויגרשנה בלא כתובה כדתנן פ' המדיר ואלו יוצאות שלא בכתובה הנודרת ואינה מקיימו ועכשיו מיהדר קהדר ביה:
ה"ג דל כן הי' לו להפר משעה ראשונה. וה"פ דאל"כ ה"ל להפר מיד דמה מפסיד אם מפירו אלא ודאי דהוה ניחא ליה מעיקרא שיהא הנדר קיים: