אור ברסלב

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי נדרים· רבי דוד פרנקל

פרק ח · הלכה ו

הלכה ה

מתני' עד ראש אדר. אמר סתם שאיני טועם עד ראש אדר אינו אסור אלא עד ר"ח אדר הראשון:

גמ' הדא אמרה. זאת אומרת ניסן ר"ה לנדרים מדתנן אסו' בה ובעיבורה דאס"ד תשרי ר"ה לנדרים ואם אמר קונם יין שאני טועם השנה אסור עד תשרי פשיטא שאסור בעיבורה שהרי גם כל הקיץ שלאחריו אסור:

ומשני תשרי ר"ה לנדרים. לעולם תשרי ר"ה לנדרים ודקשיא א"כ בעיבורה ל"ל למתני איצטרך דסד"א לא נדר זה אלא שנה של י"ב חדש ויהיה חדש העיבור תחת אלול ויהא מותר בר"ח אלול קמ"ל דגם באלול אסור עד ר"ח תשרי:

ה"ג והוא שעיבר ואח"כ נדר אבל נדר ואח"כ עיבר לא בדא. וה"פ הא דתנן דאסור בה ובעיבורה דוקא כשנדר כבר נתעברה השנה ואמרי' דדעתו היה גם על חדש העיבור אבל אם נתעברה השנה אחר הנדר מותר בחדש העיבור:

לענין שכר בתים. המשכיר בית לחבירו לשנה ונתעברה:

לא שנייא. אין חילוק אפילו נתעברה השנה לאחר השכירות לעולם נתעברה לשוכר כדתנן בב"מ המשכיר בית לחבירו ונתעברה השנה נתעברה לשוכר ומדקתני ונתעברה משמע דלאחר ששכרו נתעברה:

זה אומר וכו'. במשכיר בית לחבירו עד אדר סתם והמשכיר אומר עד אדר ראשון השכרתי לך והשוכר אומר עד אדר שני יחלקו חדש העיבור:

ופריך איתא חמי. בוא וראה לנדרים אינך חושש אם נתעברה אח"כ ומותר בעיבורה:

ולממון. לענין שכר בתים אתה חושש ואמרת דלעולם לשוכר:

א"ר הילא. כלומר אלא א"ר הילא אף לענין שכר בתים הדין כן:

כותבין באדר הראשון ובאדר השני. כלומר בשניהן כותבין בשטרות אדר ולא אמרי' דאדר ראשון שבט מיקרי אלא שבאדר השני כותבין אדר תניין ובראשון כותבין סתם אדר:

כותבין תי"ו. לסימן ר"ת תניין וסגי בהכי:

תוכן העניינים

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי נדרים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה