קרבן העדה על תלמוד ירושלמי נדרים· רבי דוד פרנקל
פרק ו · הלכה ז
מתני' סתווניות. ענבים רעים הנשארים בגפנים בימות הסתיו ואינן ראויין ליין ועושין מהן חומץ:
מותר בחומץ סתווניות. דלא מיקריין על שם אביו אלא להבדיל בינו לחומץ יין טוב וכן דבש תמרים:
כל ששם תולדתו קרויה עליו. שהפרי עצמו קרויה על שם היוצא ממנה כמו תמרים שקרויין דבש כדכתיב ארץ זית שמן ודבש וזהו תמרים הלכך הנודר בתמרים אף ביוצא ממנו אסור ובסתווניות מודה ריב"ב לת"ק דאסור בהן ומותר בחומץ היוצא מהן:
וחכמים מתירין. בנודר מסתווניות דמותר בהן כיון דאינן ראוין לאכילה ופליג את"ק וריב"ב דאסרי בהן ומתירין ביוצא מהן:
גמ' מאי טעמא דר"י. דאוסר לעיל בקום ומשני ששם אביו. דהיינו החלב קרוי עליו שקורין אותו קומא דחלבא:
שם בנו קרוי עליו. על התמרי' קרוי שם בנו והוא הדבש וכדפרישית במתני' ריב"ב מודה לר' יוסי. דהשתא בששם בנו קרוי עליו אוסר הדבש היוצא ממנו משום דמצינו תמרים קרויין דבש כ"ש קום דחלב מיקרי ושם אביו עליו דאסור: