קרבן העדה על תלמוד ירושלמי נדרים· רבי דוד פרנקל
פרק ה · הלכה ב
מתני' היה אחד מן השוק וכו'. להודיעך כחו דראב"י נקט לה דאפי' אחד מן השוק שאין לו חלק בחצר מותר לכנוס:
גמ' ולא תנינן כופין. את המדיר למכור חלקו דדוקא במדיר שותפו הוא דכופין אבל במדיר אחד מן השוק אין כופין אותו:
אם היה נודרן. שדרכו להדיר הנאתו על בני אדם כופין אותו למכור חלקו:
דו א"ל. שהוא אומר לו בא הראשון ועשית לו כן ובא השני ועשית לו כן הלכך או התיר נדרך או מכור חלקך: