אור ברסלב

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי נדרים· רבי דוד פרנקל

פרק ד · הלכה א

פרק ד

מתני' אין. אלא דריסת הרגל. לעבור דרך ארצו וגבולו או להשאיל כלים שאין עושין בהן אוכל נפש שמותרין במודר הימנו מאכל ואסורין במודר הימנו הנאה:

נפה וכברה וכו'. שמתקנים בהן אוכל נפש מקום שמשכירין כיוצא בהם. בגמ' מפרש טעמא:

גמ' ופריך הא דבר וכו' אסור. אפי' במודר ממאכל ואפי' במקום שאין משכירין ואמאי הא לא נדר אלא ממאכל והני לאו מאכל הן:

כיני מתני'. כן היא פירושא דמתני' למודר הניי' מאכל מחבירו. שאמר הנאת מאכלך עלי שאסר על עצמו כל הגורם הנאה למאכל לחבירו:

תני. במשניות דבית ר' מפורש כן במתני' כדמוקי רשב"ל וכ"ה במתני' ותמחויין. קערה גדולה שהרבה קערות קטנות בתוכו:

לפסין. אילפסין והן קערות גדולות שמבשלין בהן:

לקצור. דגן ולבצור יין מיבעי' לן אם אסור שהנאת מאכל הוא או דלמא כיון שצריכין תיקון גדול שרי ולא איפשיטא:

ה"ג הניית מאכל מהו. כלומר מהו הנאת מאכל דאסור:

הוינן סברין מימר. סברוהו למימר בקדרות של ביקוע שמבקעין בו עצים לבשל בהן נמי שרי וה"ה לשאר מכשירי דמכשירי אוכל נפש:

תיפתר. תפרש דברייתא איירי בקרדום שמנכשין בה העשבים הרעים ואין עושין בה אוכל נפש וליכא למפשט מינה מידי:

אהן. הך כלי ששמו יוסטא והוא מין ממיני כברה:

מכיון. שהוא מרחיק את הנקבים שבו ראוי לנפות בו את הקמח דינו כנפה ואסור להשאילו או דלמא השתא מיהא לאו לנפה עביד ושרי:

שהוא כנותן וכו'. הא דתנן במתני' מקום שמשכירין כיוצא בהן אסור היינו טעמא דכיון דדרך להשכיר כיוצא בזה והוא מוחל לו על השכירות ה"ל כנותן לו מעות לקנות בהן ככר והוא הדירו מהנאה המביאה לידי מאכל:

אילין קוזמידייא. הנך תכשיטין שנותנין על הגוף כדי שיהא נראה כאדם וע"י כך יתנו לו מנה יפה כה"ג גרמא בעלמא הוא ומותר לשאול לו במקום שאין נותנין עליהן שכר או דלמא כהנאת מאכל הוא:

תוכן העניינים

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי נדרים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה