קרבן העדה על תלמוד ירושלמי נדרים· רבי דוד פרנקל
פרק ג · הלכה ח
מתני' משובתי שבת. שאין כוונתו אלא להמצווי' ואף הכותיי' שהן גרי' בכלל מצווין הן ואסורי':
מאוכלי שום. מתקנות שתקן עזרא הוא לאכול שום בליל שבת שהוא זמן עונת ת"ח והשום מרבה זרע וגם הכותיים מקיימים תקנה זו:
ומותר בכותים. שאינן עולין לרגל אע"ג דמדאורייתא הוא מפני שנאת ירושלים בחרו להם הר גריזים:
מותר בישראל. שיצאו מכלל האומות:
ואסור בעכו"ם. אפי' אותן שהן מזרע אברהם כדמפרש בגמ' אסור בישראל. וגרים נמי בכלל זרע אברהם הן דכתיב כי אב המון גוים נתתיך:
ומותר באומות. אפי' אותם שהם מזרע אברהם ובגמ' מפרש:
שאינו נהנה לישראל. משל ישראל:
שאין ישראל נהנים לי. משלי:
לוקח בפחות ומוכר ביותר אם שומעין לו. כלומר ימכור הדבר ביותר משויו אם ירצה חבירו לשמוע לו ולקנות החפץ ביותר משויו:
יהנה לאומות. ולא אמרי' דהוי כנודר בדבר שאי אפשר לקוימו:
גמ' ופריך ואין ישמעאל בכלל זרעו של אברהם. בתמיה ולמה יהא מותר בכל האומות:
ומשני כתיב כי ביצחק יקרא לך זרע. דוקא יצחק ואין השאר זרעו:
ופריך עשו וכו'. ולמה יהא מותר בזרעו של עשו:
ביצחק. ולא כל יצחק למעט עשו שאין בכלל זרעו של אברהם:
בי"ת תרי. ב' של ביצחק אתי לרמוזי על הבן שהוא עתי' לירש שני עולמות הוא הנקר' זרעו והיינו זרעו של יעקב שנחלתו שני עולמות בימי דוד ושלמה וכן לעתיד:
ממי דרך כוכב. דכתיב וספור את הכוכבים ואמר כה יהיה זרעך ממי עתיד לעמוד מיעקב לבד דישמעאל ועמלק לא מיקרו זרעו:
ולישב עם הצדיקים בג"ע. כדי שיראה גדולתן של הצדיקים ואח"כ יגררו משם נמצא עונשו חמור (דלא כי"מ):