אור ברסלב

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי נדרים· רבי דוד פרנקל

פרק ב · הלכה ה

הלכה ד

מתני' בחרמו של ים. לשון מצודה כדכתיב אשר היא מצודים וחרמים:

בקרבנות של מלכים. דורונות שמקריבין למלכים:

הרי עצמי קרבן. אסר עצמו על חבירו כקרבן:

להיות נודר בו. דרך שחוק:

אין נשאלין עליהם. אין צריכין שאלת חכם שאינן חלים כלל:

ואם נשאלין. אם ע"ה הוא זה שנדר באלו ובא לישאל על נדרו אין פותחין לו פתח לחרטה ואין מתירין לו ואם עבר על נדרו זה עונשין ומנדין אותו:

פותחין לו פתח ממקום אחר. מראים לו שהדבר קיים ופותחין לו פתח מטעם אחר ומתירין לו נדרו אבל לא עונשין ולא מחמירין:

גמ' חד בר נש. אדם אחד נדר באלו דברים הנזכרים במתני' ובא לפני ר"מ להתיר לו ושלחו לגבי ר"י וא"ל להאי גברא שיודיע לר"י שהיה אצלו והוא שלחו לגביה שהיה מתיירא דלמה קסבר ר"י כחכמים דמתני' אתא. בא לר"י ושלחו לגבי ר' יוסי וא"ל להאי גברא שיודיע לר"י שמעיקרא שלחו ר"מ לר' יהודה והוא שלחו לר' יוסי:

אתא לגבי ר"י א"ל. אם הראשון לא רצה להתיר לך כלומר ר"מ אין אחר שיתיר לך דה"ל כחכם שאסר אין חבירו רשאי להתיר:

דאית ליה. דס"ל לר"ע אם נשאלו וכו' הלכך לא התירו ר"מ:

חזר. האי גברא ובא לפני ר"מ וא"ל כיון שידעת שהוא כן שאין אדם אחר יתיר לי למה לא אמרת לי בראשונה:

א"ל. ר"מ הואיל וראיתי שאתה מיקל בנדרים אמרתי להחמיר עליך גם בזה שתלך ממקום למקום לבקש התרה על נדרך וכדקאמר במתני' דמחמיר עליהן:

הדרן עלך פרק אלו נדרים

תוכן העניינים

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי נדרים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה